המדינה השיבה היום (לבג"ץ תשובה לשלוש עתירות שהוגשו נגד חוקתיות "חוק השוויון בנטל". העתירות הוגשו ע"י ארגונים אזרחיים שהפנו את עתירותיהם כנגד הממשלה, משרד הביטחון וצה"ל בטענה שהחוק אינו חוקתי.
עמדת המדינה כפי שמיוצגת ע"י הפרקליטות הינה כי "יש להימנע מהכרזה על בטלותו של התיקון לחוק בעת הזו, בטרם נבחן אופן יישומם של ההסדרים המורכבים ורבי הפנים המעוגנים במסגרתו". תגובת המדינה, הוגשה באמצעות עורכי הדין דנה בריסקמן, נחי בן-אור ואבישי קראוס ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.
עורכי הדין מבהירים כי בנקודת הזמן הנוכחית, מצויה המדינה בצומת דרכים בכל הנוגע לסוגיית השוויון בנטל. לדבריהם "זוהי נקודת מפנה, אשר בה מבקש המחוקק, הנהנה כמובן ממרחב תמרון חקיקתי רחב ביותר, לקדם את השוויון בנטל בדרך חדשה. בנקודה זו מצא המחוקק ליתן עדיפות ניכרת לפעול, ראשית, בהעדר כפייה להשאת ערכי השוויון בנטל, תוך קביעת יעדים מוגדרים לבחינתם"
"ברם, בהעדר הצלחת המנגנונים נטולי הכפייה נקבע אף חזון הקבע בו כל תלמיד ישיבה (למעט "המתמידים") יבצע שירות משמעותי כלשהו".
לדברי הפרקליטים, מנגנוני החוק כולם, הן תקופת ההסתגלות והן תקופת הקבע, מקימים הסדר חוקתי אפקטיבי להשגת מטרותיו. לכך לדבריהם אך מובן הוא כי משמעותה של הטלת חובת שירות כללית במסגרת תקופת הקבע כאמור, במועד קרוב ביותר באופן יחסי, היא מרחיקת לכת.
"על רקע האמור ברי כי הצלחת המהלך, בין בהעדר כפייה - ולכך פועלת הממשלה על כלל זרועותיה כפי שפורט - בין בכפייה, צפויה לחולל שינוי דרמטי בחברה הישראלית. לטענת המדינה יישומו של התיקון לחוק יאפשר לציבור החרדי להבשיל לתמורה החיונית הרובצת לפתחו; כמו גם לפתחה של החברה הישראלית כולה" נאמר.
"בנסיבות אלו", מבהירה המדינה בתשובה לעתירות, "אף אם התיקון לחוק אינו חף לחלוטין מקשיים, הרי שעל רקע כלל האמור לעמדת המדינה הוא חוקתי, וממילא אין כל יסוד להתערבות שיפוטית בתיקון לחוק דנן. למצער, עמדת המדינה היא כי יש להימנע מהכרזה על בטלותו של התיקון לחוק בעת הזו, בטרם נבחן אופן יישומם של ההסדרים המורכבים ורבי הפנים המעוגנים במסגרתו".
הפגנה נגד גיוס חרדים (צילום ארכיון: שלומי כהן, כיכר השבת)
נוכח האמור מבקשת המדינה מבית המשפט לקבוע כי העתירות אינן מגלות עילה לביטולו של התיקון לחוק, אשר כפי שהובהר הוא התוצר המיטבי שניתן היה להשיג בעקבות מאמצים ניכרים שהושקעו על-ידי הרשות המבצעת ועל-ידי הרשות המחוקקת. בהתאם לזאת, מבקשים הפרקליטים מבית המשפט להורות על דחיית העתירות, תוך פסיקת הוצאות".