בית ספר המריבה בבית שמש: הבוקר (חמישי) ידון בית משפט השלום בירושלים בעניין בית ספר המריבה בבית שמש, בית ספר "שפות ותרבויות", שעיריית בית שמש הקצתה מספר כיתות ממנו שעמדו ריקות עבור תלמידות חרדיות מבית הספר "משכנות דעת", צעד שקומם על העירייה ועל הציבור החרדי את האופוזיציה בעיר בעקבותיה משרד החינוך של שי פירון הוציא צו סגירה.
כעת, שופט בית משפט השלום, גד ארנברג, ייאלץ להכריע האם להותיר את צו הסגירה של פירון על כנו למרות השלכת עשרות תלמידות אל הרחוב או שמא יאשר את הצעד בו נקטה העירייה למען התושבים.
בתשובה שהגישה העירייה באמצעות עורכי הדין אורי קידר, סמדר טל טביביאן ואבי בלום נטען כי לבית משפט השלום אין בכלל את הסמכות לדון בתיק המריבה בבית שמש.
"במלוא הכבוד, סבורים המשיבים כי בית המשפט הנכבד אינו מחזיק בסמכות עניינית בעניין זה. לא בכדי נמנעה המבקשת מלהבהיר את פנייתה דווקא לערכאה זו במסגרת בקשתה. פניית משרד החינוך לבית משפט השלום נעשתה ככל הנראה לאור תפיסה מוטעית כי ענייננו בשאלת שימוש וחזקה במקרקעין, אשר בהתאם להוראות לחוק בתי המשפט הינם בסמכות בית משפט השלום", נכתב בתשובת העירייה.
"עם זאת", טוענים עורכי הדין המייצגים את משה אבוטבול: "התוכן העולה בבירור מן הבקשה כמו גם העובדות והמצב המשפטי מבהירים כי אין מדובר בסוגיות או טענות הנוגעות לשימוש וחזקה במקרקעין, ומכאן שבית משפט שלום אינו מוסמך לדון בהליך זה".
עורכי הדין ממשיכים לנמק את מדוע לבית המשפט אין את הסמכות לדון בנושא וכותבים "כל שטוענת המבקשת הוא שהאופן בו אישרה עיריית בית שמש לבית הספר "משכנות דעת" לשכון במבנה בית הספר "שפות ותרבויות" נעשה שלא כדין. קרי, לכל היותר, מדובר בטענה אודות הקצאת מבנה שלא כדין, כלומר - טענה נגד החלטה של רשות שלטונית, הנמצאת בסמכות בית משפט לעניינים מנהליים".
"במסגרת זו", מוסיפים עורכי הדין, "היה על המבקשת להגיש עתירה מנהלית ובקשה למתן צווי ביניים במסגרתה. נראה כי פנייתה של המבקשת אל בית המשפט הנכבד, נעשתה במין וריאציה שאינה תואמת את הדין וסדרי הדין, לתביעת פינוי, אשר משרד החינוך אינו מוסמך להגיש בהיעדר זיקה קניינית לנכס".
עורכי הדין מסכמים את בקשתם בחלק זה של התשובה וכותבים: "לאור זאת, אף מן הטעם היחיד של היעדר סמכות עניינית, נדרש בית המשפט הנכבד למחוק את בקשת המבקשת לצווים זמניים, תוך פסיקת הוצאות מתאימות למשיבים".
בהמשך התשובה, טוענים עורכי הדין כי משרד החינוך כלל לא יכול להתערב בסוגיה וכי המבנה שייך לעירייה וההחלטה נתונה לראש העיר בלבד: "עיריית בית שמש הינה גם בעלת הקניין בנכס הנדון וגם בעלת הסמכות המנהלית לקביעה בעניין הקצאת מקרקעין ומתן שימוש רשות במקרקעין. משרד החינוך אינו גורם המוסמך לבקר את הרשות המקומית בעניינים אלו או לאכוף את החלטותיו בתחום זה".
"טוען משרד החינוך", מוסיפים עורכי הדין, "כי המבנה נבנה בחלקו במימון משרד החינוך, ומכאן מפנה הוא ל"נוהל" - מסמך שיצא תחת "המינהל לפיתוח מערכת החינוך" - במועד לא ידוע, ובו מצוין כי משרד החינוך נדרש לאשר הקצאת מבנה חינוך "שנבנה מתקציבי מדינה לשימושו של מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי. האם מסמך עלום זה, ללא תאריך, ללא הבהרה על זהות מוציא הנייר וללא פרטים על תחולה, גובר על סמכותה בדין של רשות מקומית? האם יכול משרד החינוך לקבוע נוהל המייצר לו סמכות יש מאין? התשובה לכך שלילית. סמכות מוקנית בדין ובמקרה דנן הסמכות מוקנית בדין לרשות המקומית".
"למשרד החינוך אין סמכות לקבוע באשר להקצאת מבנים ושימוש במבנה, ואין לה סמכות וזכות במבנה הנדון. בהינתן זאת, אין לה כל מעמד בהליך זה", טעונים עורכי הדין.
משרד החינוך מתעלם מצרכי החינוך החרדי
בהמשך התשובה לבית המשפט, מתייחסים עורכי הדין לשינוי הדתי שעוברת בית שמש, כאשר החרדים הולכים וגלדים ואילו הציבור החילוני הולך ומתמעט, כך שלראש העיר יש את הצורך לדאוג לתושבים, בין היתר נחשף חלוקת התלמידים בעיר: "אל מול כ- 2,770 תלמידים המתחנכים כיום בחינוך הממלכתי, לומדים בחינוך החרדי כ-23,904 תלמידים".
בתשובתם, יוצאים עורכי הדין למתקפה נגד משרד החינוך בראשות שי פירון המפקיר, לטענתם, את הציבור החרדי: "כך קרה שבשנים האחרונות אוכלוסיית התלמידים החרדית בעיר סובלת ממחסור נוראי במוסדות חינוך, כאשר מדי שנה, נאלצת העירייה לאלתר פתרונות זמניים, לעיתים במתנ"ס העירוני ו/או בכל מיני מבנים זמניים שהדעת לא סובלתם".
עורכי הדין מביאים דוגמה לסבל החרדים: "לשפל הגיעו הדברים כאשר מפאת חוסר מקום, נאלצה הנהלת בית הספר לשלוח את התלמידות לבתיהן, בתורנות, כל כיתה יום בשבוע, בשיטת "הכיסא החם". עד כדי כך. באופן אבסורדי, מציאות זו של בתי ספר מרווחים וריקים למגזר החילוני אל מול מצוקת מבנים נוראית של המגזר החרדי, גורמת בשלבים מאוחרים יותר לכך שמשרד החינוך דוחה את בקשות הרישוי עבור אותם מוסדות חרדים - וזאת בגין טענות על מבנים לא תקניים!".
"אולם בעיה "פעוטה" זו ככל הנראה אינה מטרידה די הצורך את משרד החינוך", תוקפים עורכי הדין, "אף על פי שזה מתיימר להציג את עצמו במסגרת הבקשה למתן סעדים זמניים, כמי שלכאורה דואג לצרכים החינוכיים של כלל ילדי ישראל. למעשה, בעוד שעיריית בית שמש מנסה לדאוג יומם וליל לפתרונות חינוכיים ראויים לכלל ילדי העיר, משרד החינוך מתעלם - ממש כך - מצרכי החינוך החרדי".
אי מנותק של האוכלוסייה החילונית בלב השכונה החרדית
על בית ספר המריבה טוענים עורכי הדין בשמה של העירייה: "בית הספר מתקיים כיום כמעין אי מנותק של האוכלוסייה החילונית בלב השכונה החרדית המצויה כ-7 ק"מ נסיעה מהעיר, כאשר כ- 70% מתושבי השכונה משתייכים למגזר החרדי, וכ- 30% מהם משתייכים למגזר הדתי-לאומי".
"כך, רובם המוחץ של תלמידי בי"ס שפות ותרבויות מתגוררים 'בבית שמש הוותיקה' (במרחק של כרבע שעה נסיעה), ומוסעים לבית הספר מידי יום ביומו, על חשבון העירייה (בעלות של כ-350,000 ש"ח) אל לב ליבה של השכונה החרדית רמת בית שמש, והכל - במבנה אשר מצוי בבעלותה הבלתי מעורערת של העירייה", כותבים עורכי הדין בתשובתם.
באשר לנתונים של התלמידים נכתב: "לקראת שנת הלימודים הנוכחית נרשמו לבית הספר 'שפות ותרבויות' רק 144 תלמידים, ב-6 כיתות אם. והנה, במרחק של פחות מק"מ אחד מאותו בית ספר, באותה שכונה ממש - היא שכונת רמת בית שמש החרדית פעלו בשנים האחרונות, במתחם אחד שני בתי ספר חרדיים לבנות. האחד - בית הספר היסודי "בנות הדסה", ואשר בו מתחנכות בשנת הלימודים תשע"ה 128 תלמידות בכיתות א'-ח'. ב. השני - בית הספר היסודי "משכנות דעת" ואשר בו מתחנכות בשנת הלימודים תשע"ה 744 תלמידות בכיתות א'-ח'".
באשר לבנות שנזרקו לרחוב כותבים עורכי הדין: "לבנות אלו, שלומדות כיום תחת כיפת השמיים, אין כל פתרון אחר זולתי פתרון זה - שבמציאות שנוצרה, וכפתרון זמני, הינו הפתרון היחיד שמאפשר לבנות השכונה לפתוח את שנת הלימודים הנוכחית".
"למעשה, בהליך המשפטי ההזוי אותו פתח משרד החינוך, לא רק שהוא מבקש להגן מכל משמר על שימושו חסר הפרופורציה של בית הספר 'שפות ותרבויות', במתחם שהינו בבעלות העירייה, אלא שבמקביל, הוא דן את בנות השכונה לשנת לימודים תחת כיפת השמיים", נכתב בתשובה.
את התשובה מסכמים עורכי הדין עורכי הדין אורי קידר, סמדר טל טביביאן ואבי בלום: "לאור כל האמור וכן לאור הסרט שהוסרט בשעות האחרונות במבנה בית הספר בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 3.9.2014, מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את הבקשה למתן סעדים זמניים על הסף ולחילופין לגופן, להורות על חיוב המבקשת בהוצאות".
בעירייה פסימיים באשר לתוצאות שעלולות להיות גורליות עבור התלמידות החרדיות שלעת עתה לומדות ברחוב. לדברי גורם בעירייה: "ייתכן מאוד שניראה שוב את בית המשפט מביע אמון דווקא במערכת החילונית ומעדיף לצדד דווקא בעמדתם אפילו שמבחינה משפטית אין ולו צדק אחד בטענות המתנגדים".
"תראה", אומר הגורם בשיחה עם "כיכר השבת", "מבחינה משפטית אנחנו נמצאים על הסוס הלבן, השטח הרי שייך לנו ומכיוון שכך זכותה של העירייה להחליט שבמקרה כמו דנן שיש כיתות ריקות - להעביר לציבור שאין לו, והפעם מדובר בציבור החרדי, ואגב כך היו נוהגים עם כל אוכלוסיה".
"אז סליחה, מה משרד החינוך מתערב בנושא הזה? מה שעשה שר החינוך פירון הוא נזק בלתי הפיך; תחשוב רגע מה יקרה כשנחליט החלטה שנויה במחלוקת נוספת בנושא אחר לאו דווקא בחינוך? כל פעם שלא יהיה להם (החילונים והדתיים - צ"ג) נוח עם החלטה מסוימת הם יפנו לגורם הפוליטי הארצי וכך הם יפטרו בעיות, אז מה זה שווה סמכותה של העירייה? פירון פשוט הרס את המושג החלטת עירייה", הוא תוהה ובדבריו ביקורת נוקבת.
אתמול סירב השופט להגיע אל מתחם בית הספר ולעמוד מקרוב אחר מצוקתן של 120 התלמידות, "לצערי יומני אינו מאפשר עריכת ביקור במקום לפני הדיון שכן לפניו קבועים 3 תיקים אחרים. אשמח אם יומצא צילום של המקום בסרט שבו ניתן יהיה לראות את האמור בבקשה" הודיע השופט.
בהכנת הידיעה השתתף צביקה גרוניך