בכנס נבחרי הציבור, לאחר מערכת הבחירות המוניציפלית, נשא מרן ראש הישיבה שליט"א את הנאום המרכזי בקריאת "וכי שררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם!".
עבודתו של נציג ציבור חרדי שונה בתכלית מעבודתו של נציג ציבור אחר. נציג ציבור חרדי נמצא בעבדות מוחלטת מול הציבור, ומטרתו לנהל את הנושאיים הגשמיים במקומו של הרב, בעוד הרב עוסק בהנהגה רוחנית ובקבלת החלטות בענייני הכלל, עומד נציג הציבור ומשרת את ציבור שולחיו בתיק ובמשרה שהוא אמון עליה.
זכורני מאורע מרגש, שבו נכנסו יו"ר תנועת ש"ס אריה דרעי ביחד עם סגן ראש עיריית ירושלים צבי כהן אל הקודש פנימה אל הכהן הגדול מאחיו - נשיא מועצת חכמי התורה מרן ראש הישיבה הגאון האדיר רבי שלום כהן שליט"א, ובו הטיל מרן ראש הישיבה על הרב צבי כהן לקבל עליו את תפקיד מחזיק תיק חינוך חרדי בעיריית ירושלים.
כמובן, כתלמיד לפני רבו, קיבל על עצמו את התפקיד ובדחילו ורחימו נכנס לתפקיד שהוא ציפור הנפש של הציבור החרדי – "החינוך".
כבר בחז"ל לימדו אותנו "שלוחו של אדם כמותו", "יד שליח כיד רבו". כששליח ציבור חרדי פועל הוא פועל מכח הרב שלו, ורבו פועל מכח רחמנא – זהו כח של נציג ציבור שחרד לדבר ה'.
כשצביקה כהן פועל למען ילדי ירושלים, הוא יד ארוכה של מרן ראש הישיבה וככזה הוא שואב הרבה סיעתא דישמיא, משום שהוא ניגש לתפקיד כשמצוות רבו "עבדות אני נותן לכם", מהדהדת במוחו תמיד.
כלל ברזל היה בציבור החרדי, כלל שלא נכתב בשום אמנה, משום שבמשך שנים לא היה צריך לדבר עליו ובוודאי לא לכתוב עליו: מעולם לא פגע נציג חרדי בעמיתו ואפילו לסיעה אחרת משום שהוא ידע שהוא נציג של מרנן ורבנן גדולי התורה שליט"א.
"אין בודקין מן המזבח ולמעלה", וכבר נפסק בגמרא, מחלוקות מותר שיהיו ואפילו חילוקי דעות. עם ישראל בנוי מי"ב שבטים, אבל מכאן ועד לזלזל בנציגו של גדול הדור?
השבוע זה קרה, כולם ראינו והזדעזענו איך ח"כ אחד ממפלגה חרדית דיבר נגד שלוחו של מרן ראש הישיבה, שמסר את נפשו במשך כשנה שלמה יום יום מ-6 בבוקר ועד אחר חצות בלילה, בשביל להסיר את החרפה והקטרוג שיש עלינו בירושלים.
עין לא נשארה יבשה לראות את זיו פניו של מרן ראש הישיבה שליט"א, כשיו"ר התנועה אריה דרעי, בישר לו שבחסדי ה' אין אף בת ללא מוסד הולם וראוי. אותו ח"כ קורא לנציגם של מרנן ורבנן בשם משת"פ של ראש עיריית ירושלים, הרי אין ספק שאותם נציגים שמשתפים פעולה עם ראש העיר בוודאי עשו שאלת חכם, והם נוהגים כמונו בדיוק על-פי הוראת מורם ורבם.
האם לקיים דברי חכמים, שעל זה חונכנו ומחנכים אנו בחירוף נפש את ילדינו, לזה נקרא משת"פ?
אחד המאבקים הראשונים שמוזכרים בתורה "ויאבק איש עמו עד עלות השחר", וכבר מופיע בחז"ל בארוכה על ניצחונו של יעקב על המלאך. ואנו לא מבינים, וכי יעקב ניצח? הרי יעקב נשאר נכה לכל חייו? תירוץ שנון מסתובב בהיכלי הישיבות, שכשאדם מתווכח עם חברו, ופתאום תוך כדי ויכוח אחד מתחיל להרים ידיים על חברו ולהכות אותו, אז ברור לנו מי ניצח.
יעקב מתווכח ויכוח אידיאולוגי עם המלאך, ופתאום המלאך מתחיל להרים ידיים – יודעים מי ניצח!
ולסיום: בחודש הרחמים והסליחות, אנו מצפים שימצאו דרך להתנצל לפני נשיא מועצת החכמים מרן ראש הישיבה שליט"א.