השבוע השלמנו בסייעתא דשמיא את פתיחתה של שנה"ל תשע"ה, עת צעדו עשרות אלפי ילדי ביתר עילית ומאות אלפי ילדי הציבור החרדי - די בכל אתר ואתר - אל מוסדות החינוך הטהור, אחרי שבשבוע שעבר בראש חודש אלול, נפתחה שנה"ל בחדרים ובישיבות הקדושות.
יודע כל איש ציבור, כי פתיחת שנת לימודים היא מטלה קשה. משימת קודש, המדירה שינה מעיני קברניטי הציבור "מראשית שנה ועד אחרית שנה". אין דבר חשוב יותר לציבור החרדי מאשר חינוך ילדינו, ואין לנו כקברניטי הציבור, משימה חשובה יותר מאשר סיפוק צורך זה.
המשימה הזו, איננה קלה. אנו מתמודדים עם קשיים כפולים ומכופלים, הכרוכים בהכרה הממשלתית החלקית מחד, ובצורך במתן מענה נפרד כמעט לכל קהילה וקהילה מאידך.
מדי שנה, מתווספים אלפי ילדים חרדים למערכת החינוך החרדית בכל עיר. בכל שנה יש צורך בתוספת חדשה של כיתות, גני ילדים, מעונות, סמינרים וישיבות, וברוך ה' – כל כמות שנביא איננה מספיקה, בלי עין הרע. ועל זה נאמר, מלאך רע אומר פן ירבה, ומלאך טוב אומר כן ירבה.
האתגר הזה, של פתיחת שנה כדבעי, הוא זה העומד בראש מעייננו, כבר למחרת החגים, אז מתכנסת ישיבת העבודה הראשונה לקראת שנה"ל הבאה. האתגר הזה, הוא גם זה שצריך לעמוד בראש מעייניו של הציבור החרדי, בלי ששום עשן או ערפל יסתיר את היעד החשוב הזה.
זו העת אחי ורעיי, פעם אחת בשנה להניח בצד את כל האינטרסים הזרים, לעזוב לרגע את הבחישה הפוליטית, את סגירת החשבונות ואת פנקסנות ההיסטוריה. בעת הזו, חובה על כולנו לשלב ידיים, לדחוף יחדיו את העגלה הכבדה הזו קדימה, לא חלילה לנצל את הזמן הרגיש כדי לתקוע מקלות בגלגלים.
הציבור החרדי, נרדף. משנה לשנה תקציבנו מקוצצים, ורשויות המדינה מתייחסות אלינו כאזרחים חורגים. מכים בנו מכל הבא ליד. אם לא נתאחד לפחות בתוכנו, מרה תהיה אחריתנו.
בימים שכל ילד עולה כיתה, גם אנו המבוגרים האחראים, ובמיוחד מנהיגי הציבור, חייבים לעלות כיתה. לטפס שנה, להעפיל מעבר לאינטרס הצר. לראות את טובת הציבור, לשלב יחדיו ידיים למען הילדים, לעלות כיתה יחד איתם.
תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
הטור התפרסם ברשת 'קו עיתונות דתית', הכותב הוא ראש עיריית ביתר עילית