מאות בני ישיבות ואברכים השתתפו אתמול (חמישי) בכנס הסברה שנערך אמש באולמי ויז'ניץ בבני ברק, כהבעת תמיכה לאלה שמסרבים להתייצב בלשכת הגיוס.
מנחה הכינוס היה העסקן הרב צבי רוט שפתח בפרקי תהילים.
הגאון הגר”ש אוירבעך נשא דברים באמצעות שידור לוויין, ואמר: "בתקופה האחרונה, רבים קמים עלינו לעקור את הדברים הכי מקודשים, עיקרי התורה והאמונה הטהורה עקרי הדת.
"ויותר מהכל זו גזירת הגיוס. כאשר אחים תועים אשר אורך הגלות העביר אותם על דעתם ודעת קונם, ששכחו את כל הענין של כלל ישראל, ש"בחר בנו מכל העמים", אתה בחרתנו מכל העמים, ונתן לנו את תורתו. ונשכח מהם באורך הגלות, כי אין לנו שיור אלא התורה הזאת, והרי זו גזירת שמד צריך למסור את נפשנו, למסור את הנפש".
עוד הוסיף הרב אוירבעך: "בכל יום פעמים קוראים קריאת שמע "בכל לבבך ובכל נפשך, ובכל מאדך". אין שום ספק בזה, שבכל האופנים ובכל הצורות שבאים להתייצב, בין בכה בין בכה, הכל זה שורש אחד וסיבה אחת שהם לא מסתירים את זה שהם רוצים רק שיכירו בהם ויבואו אליהם וייכנעו להם שיצטרכו לקבל כל החוקים רחמנא ליצלן. עכשיו יש 'דיחוי', עכשיו כך מחר כך, וכל רגע יכול להשתנות כשהדברים גלויים ממש.
"בוודאי שלא תהיה שום מחשבה על שום פשרה 'בינתים כך ובינתים כך', כי כל כניעה להכיר בהם, לבוא אליהם, זה חס ושלום נחשב שלא מוחים ולא מתנגדים לגזירה הזאת שהיא גזירת שמד, עליה צריך לעמוד בכל נפשנו".
הגר”א דויטש, מראשי ישיבת פוניבז', נשא גם הוא דברים. "אנחנו נמסור את הנפש לא ללכת לצבא, ואם נגיע לידי זה, נמסור את הנפש אפי' יהרג ואל יעבור", הדגיש הגר"א דויטש, "אבל אנשים שואלים למה לא להתייצב היום, מה האיסור להתייצב היום. והשאלות הללו נשאלים מחד גיסא מאלו שרוצים לקרר אותנו, אבל לפעמים הם נשאלים גם מתוך המחנה: אנחנו חזקים ונישאר חזקים, מה נורא אם אני אלך להתייצב? מה נורא אם אני אלך לקבל דיחוי? מה נורא אם אני אלך לקבל פטור?
"נניח שהמדינה נמצאת במצב כלכלי איום ונורא, לפני פשיטת רגל, ויוצא חוק, הוראת שעה, שכל יהודי צריך לעבוד שבעה ימים בשבוע כדי לייצב את המצב הכלכלי של המדינה, כל אזרח חייב, ו"שוויון בנטל" - גם החרדים חייבים בזה, ו"ישתדלו" לתת להם עבודות שאין בהם חילול שבת. נניח שיש כזו הוראה, ולא בגלל ענינים של שמד, אלא הסיבות יהיו אמיתיות. ויגידו שעד שיסדרו את הדברים ייקח שנה שנתיים, עד שיוכלו לארגן את כל הדברים, אבל בינתיים כל אחד צריך ללכת ללשכת העבודה ולהרשם שם.
"יהיה בן אדם אחד שילך להרשם שם? למה לא? כשיגיע למעשה הוא לא יילך, הוא ימסור את הנפש על חילול שבת, אבל עכשיו זה רק להרשם? אני חושב שכל יהודי, כל יהודי שיושב כאן לא היה שואל שאלה, הוא לא היה הולך להרשם, מה הפירוש? אני ארשם שעוד שנתיים אני אחלל שבת? אפי' לא אחלל - אלא אעשה את השבת חולין?".
