בימים אלו שוהים רבים מתושביה החרדים של ניו יורק בנופש ב"קאנטרי" בהרי הקטסקיל שם מתרכזים רבבות משפחות בבתי הקיץ העשויים מעץ, רבים מתלמידי הישיבות והחיידרים עוברים אף הם ללמוד במרוכז במסגרת מחנות הנופש בהרים.
אחד המחנות הידועים והגדולים ביותר הינו מחנה "רב טוב" של חסידות סאטמר המונה אלפי ילדי תלמודי תורה מגילאי 9-13.
תעשיית המחנות מסקרנת גם את כלי התקשורת הגדולים בארה"ב והם יוצאים לסקר את המתרחש בהם.
אמש (רביעי) פרסם העיתון החשוב בעולם ה"ניו יורק טיימס" כתבת תחקיר בה סיקר את הנופש במחנה אלא שהכתב חזר מאוכזב מאחר ולדבריו הילדים לא עושים מספיק פעילויות ספורט במסגרת החופש.
תחת הכותרת "במחנה הילדים, לימוד תורה זו הפעילות הגופנית היומית", פרסם העיתון את רשמיו המלאים בטענות על הזלזול בעשיית ספורט ופעילות גופנית בקרב חניכי המחנה.
לדבריו, למרות העובדה שהמחנה הגדול שוכן בלב אזור שכולו מלא במגרשי כדורסל ואפשרויות למשחקי ספורט הרי שהכל מוזנח ורעוע וכלל לא מושקע.
"מתברר כי כדורסל ובייסבול הם לא המטרה בשביל ילדי המחנה", מתאר העיתון. "הרב שלנו לא רוצה שנעסוק בזה", אומר זליג בחור בן 13 לכתב העיתון. "מה בדיוק המטרה בזה?", הוא תוהה בקול.
"הנערים", לדברי העיתון, "קמים בשעה מוקדמת בכל בוקר לתפילה ולאחריה 6 שעות של לימוד תורה כשהם מתווכחים בשאלות כגון מי ששאל פרה ומתה על מי מוטל לשלם את הנזק?".
"אני מעדיף את ה'גישמאק' שיש בלימוד גמרא על פני משחק כדורסל שאין בו תועלת", אומר אחד התלמידים לכתב העיתון. "הטיול שלהם זה לקברו של הרבי יואל מסאטמר, והתערוכות האומנותיות שלהם זה לראות דגמים מוקטנים של בית המקדש ופעילויות הפנאי כוללת לימוד כיצד עושים ציציות", מדווח הכתב.
יואל לנדאו, מנהל המחנה, מסביר לעיתון כי המשחק בכדורגל עלול להפוך את הילדים למכורים לספורט. "זה בדיוק כמו סיגריות", הוא טוען.
העלות לכל ילד, כותב העיתון, הינה 1,500 דולרים לתשעה שבועות. "הילדים נמצאים פה הרחק מהעיר ויכולים ללמוד בשקט וברוגע ללא לחץ", אומר מנהל המחנה. לדבריו, הילדים לא מפספסים כלום. "הם שוחים בבריכה, משחקים בתחרויות ריצה ונבחנים על מסכתות, זה הנופש שלנו", הוא טוען.
מחנה סאטמר
