יום שישי, 10:30 בבוקר, רחוב רשב"ם בבני ברק.
התרגשות רבה נרשמת לקראת הכינוס השנתי של מפעל הש"ס. אלפי אברכים, חסידים ,ליטאים ובני עדות המזרח לומדים ונבחנים מידי חודש על מסכתות הש"ס וגדולי ישראל מגיעים מדי שנה לקבוע מתוך כובד ראש את תכני הלימוד ומועדי הבחינות.
הכינוס הפעם עמד בצל ההודאה להשם על נס החלמתו של הגאב"ד הגר"נ קרליץ מחברי הנשיאות של המפעל, ולרגל כך התקיים בבית בנו הרב מוטל'ה קרליץ.
גדולי ישראל וראשי הישיבות מגיעים בזה אחר זה ,ילדי עיר התורה והחסידות מצטופפים סביב הגדרות לתעד את מאורי הדור בכניסתם לאסיפה ואולי אף לזכות לקבל את ברכתם.
אלא שמשהו קטן מעיב על האסיפה. מתברר כי המעלית ברחוב רשב"ם 14 אינה עובדת והטכנאים עדיין עמלים על תיקונה. הכינוס בקומה שלישית, העלייה במדרגות קשה על ראשי הישיבות שברובם הינם ישישים שקנו חוכמה ודעת.
ראשי הישיבות הצעירים יחסית מטפסים בקושי רב את המדרגות ומגיעים כשהם מתנשפים בכבדות למרומי הקומה השלישית. שניים מראשי הישיבות המבוגרים יותר קיבלו יחס vip כאשר הורדה להם האלונקה בה השתמש הגאב"ד בימי חוליו. הגבאים המסורים "הפכו" אותה לכיסא ישיבה והעלו בידיהם את הרבנים אל דירתו של הרב קרליץ.
ראש ישיבה מפורסם אחר התיישב מידי חצי קומה על כיסא פלסטיק שהובא במיוחד עבורו כאשר הוא נח מספר רגעים ואז ממשיך בקושי רב במעלה המדרגות.
ההערכה בקרב הממתינים הייתה כי ככל הנראה בשל ישישותו המופלגת, הטורח והקושי הרב לא יגיע מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן להשתתף באסיפה הנכבדת, זאת למרות שהינו מחברי הנשיאות הבכירים של המפעל החשוב.
השעה 11:00.
רכבו של מרן זקן הדור ראש הישיבה חונה בפתח הבית, מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן מפציע במלוא הדרו כשהוא מלווה בנכדו ונאמן ביתו ר' דוד שפירא ובנהגו ר' איצ'ה רוזנגרטן ובבחור שניידר.
בפתח הבניין מודיעים למרן כי הטכנאים עדיין עמלים על תיקון המעלית וכי אין ברירה אלא לעלות במדרגות. מרן ראש הישיבה, על 101 שנותיו, אינו שואל את מקורביו דבר ומתחיל לעלות.
קומה ראשונה. העסקן הצנזאי יוסי יעקובוביץ מביא את האלונקה של הגאב"ד ומציע שמרן ייעזר בה כדי לעלות. ראש הישיבה מביט בחיוך ופוטר את העניין כלאחר יד.
מרן עולה בקושי רב עוד קומה. מישהו מביא כיסא ומציע כי אולי ראש הישיבה ינוח קמעא ויחליף כוחות. "אין צורך", משיב מרן הגראי"ל ומשיב על הטורח העצום כי "זהו כבוד התורה!!!". חד וחלק.
בקצה המדרגות של הקומה השלישית נדמה כי כוחותיו של מרן אוזלים והמקורבים מסייעים לו ואף אוחזים בגופו הצנום אולם ראש הישיבה מתעקש לעלות במדרגות ומסרב למנוחה רגעית.
"הכל זהו כבוד התורה!", הוא שב ומדגיש.
באותו רגע, בחדר המדרגות החשוך והריק הבנתי מה היא מנהיגות אמיתית, מנהיגות של תורה.