מגלגלי העיניים

מספרים שפעם הסתובב יהודי חרדי במרכז אירופה, וחיפש בית-כנסת כדי להתפלל שחרית. הוא פנה לכל מיני עוברים ושבים, בהם כאלה שהיו נראים לו יהודים, ושאל אם הם יודעים היכן יש יהודים או איפה בית-הכנסת, אבל כולם התעלמו ממנו. לבסוף הוא הגיע לכיכר העיר, ושם הוציא את הטלית ותפלין מתיקו, ופשוט התעטף בהם והתחיל להתפלל שחרית. שניות אחרי שהוא עשה זאת, כבר קפצו עליו חמישה אנשים, יהודים חילוניים מקומיים, ואמרו לו: מה אתה עושה? אתה משוגע? אתה רוצה שיהרגו את כולנו? ואז הוא אמר להם בנחת: או! בדיוק אתכם חיפשתי, והנה הגעתם.

אין ספק שאנחנו מתעבים את הרצח המתועב. כבר כמה שנים שגדולי-ישראל מוחים ומזהירים מפני כל מחוללי פעולות ה'תג מחיר', באומרם שהם רודפים ויוצרים מצב של פיקוח נפש, כאשר הם מכניסים את היהודים בארץ ובעולם לסכנת נפשות מיידית. אך משום מה, כל ח"כי המפלגה הגדולה שדי מזהים אותם עם נערי ה'תג מחיר', הם אלה שבדרך-כלל מתעלמים מהמעשים האלה, מגלגלים עיניים למעלה ונמנעים מגינוי חריף. רק כאשר אדמו"ר, ראש-ישיבה או רב חרדי מסוים גינה את המעשה או פירש אותו, מיד כל חברי אותה מפלגה, גם מהצד היותר דתי שלה וגם מהצד האחר של המפלגה, יצאו בבת אחת במתקפה חסרת תקדים במילים בוטות, "איך הרבנים מעזים בכלל להעביר ביקורת? הם מנותקים מהמציאות".

מעניין שרק לפני כמה ימים, כאשר נודע פחות או יותר מאלו משפחות מגיעים הרוצחים הללו, כבר היו אפילו רבנים מאותה מפלגה שהוציאו עליהם גזר דין מוות. כל עוד שמשהו קשור אליהם - הם לחלוטין שותקים, הם "לא מבינים", אך כשמשהו מגיע ממגזר אחר או נשמעת איזו הערה מפי רב שאינו ציוני-דתי, מיד הם יוצאים במקהלה מתוזמרת.

להפריד את הדת מהמדינה

כל העת נמשכים הניסיונות לקעקע את חומות ההלכה בישראל. כעת ניסו להעביר שוב את חוק הגיור, פסיקת בג"ץ מנסה להיכנס לתוך הנושא הרגיש של רישום נישואין, וכמו כן יצאה הגזירה שתכריח הדיינים להישמע להוראות בית-המשפט מתי לתת גט ומתי לא.

בית-המשפט מכריח את הרבנים והדיינים איך להתנהל. מבחינתם אין שולחן-ערוך, יש בית-משפט. וכך נוצר מצב שכשרבנים או דיינים צריכים לפסוק משהו, הם לעתים פוסקים בניגוד לשולחן-ערוך - כי אין להם ברירה, בג"ץ כופה אותם. וכך קורה שכשמישהו בא לרבנות להתחתן, אומרים לו: יש לך בעיה להתחתן. אתה לא יהודי לפי ההלכה, או פסול נישואין, כי לפני כמה שנים פסקנו בעניינך כך וכך, על-פי פסיקת בג"ץ ולא לפי השולחן-ערוך.

אולי הגיע הזמן להעלות שוב את השאלה שכבר הונחה בעבר על שולחנם של גדולי-ישראל, האם לא כדאי להפריד את החוקים האלה ואת ענייני הדת מהמדינה. כך שתהיה אוטונומיה מוחלטת לרבנות הראשית. מי שירצה, יוכל ללכת לפי הרבנות ולפי השולחן ערוך, מי שירצה יוכל ללכת עם הרפורמים ושות', ומי שירצה יוכל להתחתן בנישואין אזרחיים, ולא יכריחו אותו להתחתן או להתגייר ברבנות. לכל אחד יהיו 3 מסלולים: אזרחי, רפורמי ושות' ומסלול של הרבנות הראשית. ואז בג"ץ כבר לא יוכל להכריח את הרבנות הראשית לפסוק בצורה כלשהי, משום שזה שפנה לרבנות לא פנה מתוך כפיה, אלא בחר את המסלול שברצונו ללכת ואת ההשלכות לכך. כך גם נדע על כל יהודי מיהו ומהו, האם הוא יהודי לפי ההלכה או לא, והדברים יהיו ברורים מאד.

אבל אל תתבלבלו. אם ההצעה הזאת תמשיך לרוץ, יהיו שני "אחים" שהם יהיו הראשונים שיתנגדו לכך בכל תוקף. האחד, כי כל הכח שלו בזמן שרץ לבחירות הוא רק על כפיה דתית ופתאום כבר לא יהיה לו מה למכור, ולשני, שמנסה להיבנות על הגב של השולחן-ערוך, תצא כל הרוח מהמפרשים.

הטור פורסם הבוקר ב'כל ישראל' מבית 'קו עיתונות'