שעה קלה לפני נסיעתו למסע היסטורי בלייקווד, הגיע הגאון רבי אריה פינקל, ראש ישיבת מיר ברכפלד, לביקור חיזוק מיוחד בביתה של משפחת שעאר, הוריו של הנער החטוף גיל-עד.
כבר במהלך הנסיעה, ראש הישיבה אמר למקורביו כל הזמן שאין לו מה לומר. "מה אומרים בכזה מקום? זהו אסון קשה, איך ניתן לחזק אותם?".
בכניסה לבית, ניגש האב לרכב של ראש הישיבה להכניס אותו לביתו, והגר"א פינקל שאל אותו: "אתה אבא של גילעד ?", האב השיב בחיוב וראש הישיבה המשיך ואמר: "גיל-עד מיכאל בן בת גלים, שלושה פעמים ביום אני מתפלל ומזכיר את השם".
כשהתיישבו, אמר הגר"א פינקל, שהאחדות שיש היום חרדים דתיים וחילונים כאחד זה משהו שמאות שנים לא היה.
"כולנו צריכים להתחזק בציפייה לגואל צדק", אמר הרב פינקל, "החפץ חיים היה לו חליפה מיוחדת שהוא תלה על יד הדלת שאם יבוא משיח הוא מיד יבוא אליו בבגד מיוחד. צריך באמת להאמין שבכל רגע הוא יכול לבוא".
כשיצא הגר"א פינקל מהבית הוא נישק את ידו של האבא והאבא פרץ בבכי, אחר כך האמא ניגשה בדמעות וביקשה ברכה, הראש ישיבה אמר לה: "לא נרפה עד שתבוא הישועה", וליוו אותו שניהם עד לרכבו.
יצוין כי במהלך הביקור ניגשה האם לאחד הנכדים של ראש הישיבה ואמרה לו בהתפעלות: "על כך שהציבור החרדי מתפלל אנחנו יודעים, אבל שרב חרדי יבוא אלינו הביתה זה לא האמנו, תודה רבה לכם קידשתם שם שמים".