"אוי לנו על שברנו על זה היה דווה ליבנו על אלה חשכו ענינו על הר ציון ששמם שועלים הילכו בו איך אוכל ואראה באובדן מולדתי".
מוהר"ן מברסלב כותב, לאחר שגלתה שכינה מבית קודשי הקודשים משרה הקב''ה את שכינתו אצל קברי הצדיקים.
בשבוע האחרון הופצץ ונחרב אחד מהמקומות המקודשים ביותר זה אלפיים ומשהו שנים לעם היהודי, בית הכנסת אליהו הנביא בשכונת ג'ובאר שבעיר דמשק, אפשר בקלות לומר שזהו הבית כנסת הכי עתיק שנשאר עומד על תילו עד השבוע האחרון שנחרב ע"י בני עוולה רוצחים שפלים חיות טרף, ה' ינקה מהם.
בית תפילה זה נוסד ע"י אלישע בן שפט הנביא תלמידו של אליהו הנביא, בימי אחאב מלך ישראל כידוע ברח אליהו מפני איזבל המרשעת והתחבא במערה על גבי מערה זו קימת אבן שעליה משח אליהו הנביא את אלישע, לימים בנה במקום זה אלישע בית כנסת וקרא לבית הכנסת אליהו הנביא.
מסופר שבימי החורבן מטו עמודי בית הכנסת לנפול ועמד רבי אלעזר בן ערך ותקנה , בתוך בית הכנסת זה קיימת אבן, אותה אבן אשר עליה נמשח אלישע ע"י אליהו, מתחת ההיכל בצד ימין ישנה מערה קטנה, מקובל אצל יהודי סוריה שבעיר ג'ובאר, שזאת היא אותה מערה שבא התחבא אליהו בבורחו מפני אחאב.
על אודות כפר זה מצינו את עדותו של רבי דוד ציון לניאדו זצוק"ל וזה לשונו: גו'באר בערבי דז'יובר כפר גדול ושמן ומלא גנות ופרדסים וברכת ה' רחוק מעיר דמשק כחצי שעה ושם בית הכנסת ישן נושן ונאווה וקבלה בידם כי נבנה קודם חורבן הבית, והוא הבית הכנסת הנזכר בגמרא "רפם בר פפא איקלע לבי כנישתא דבי ג'ובר", מתחת להיכל בצד ימין יש מערה קטנה יפה מרוצפת באבני שיש ונקראת מערת אליהו אשר אמר ה' אליו "לך מדברה דמשק וישב שם ארבעים יום והעורבים כלכלהו", ועוד יש בכותל חור החוצה ודרך שם כלכלהו העורבים ואני בהיותי בדמשק הייתי שם בבית הכנסת ובהמערה פעמיים המנהג של הספרדים יושבי דמשק כל ר"ח אלול יושבים שמה החכמים לומדי תורה כחמשה מנינים וגומרים כל ספר הזוהר ומשניות ומתפללים שם כי יש שם ספרי תורה נאים, וראש החכמים דורש דברי כיבושיו וכו' הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד.
בעזרת הנשים של בית הכנסת נטמן אחד מקדושי עולם מידידיו של המהרח"ו גדול בדורו מלומד בניסים הציל את דורו פעמים אין מספר שפרשת גדולתו כתובה רבות בספרי דברי הימים אבי משפחת אבוחצירא רבי שמואל אלבז [אבוחצירא] זצוק"ל שהיה גר שם קודם שגלו נכדיו למרוקו וכן כותב נכדו רבי אהרון אבוחצירא זיע"א: את עזרת הנשים בנה רבנו שמואל בשביל התבודדותו שם וכל ימיו היה מתבודד עם קונו בחדרי עלייתו שבנה לו בבית הכנסת של ג'ובאר הלא היא בדמשק אליעזר כי שם ביתו, ובתוכה הייתה עליית נשמתו ושם הוא ציון קבורתו.
רבני משפחת אבוחצירא לדורותיהם היו עולים לפקוד את המקום ממרוקו הרחוקה אף הגה"ק בבא סאלי עלה להשתטח שם, הרב שלמה מירה בספרו רבני משפחת אבוחצירא מביא מעשה ששמע בשם משפחת ספרא שאימא של הנגיד אדמונד ספרא הייתה עקרה שנים רבות, עד אשר עלתה להשתטח על קברו של רבי שמואל ואז זכתה ונפקדה בבנים, רבים מעם ישראל היו עולים לציונו הקדוש בבית הכנסת לקבל ישועה, יצוין שסביב בית הכנסת נבנו חדרונים רבים והנקודה המחברת חדרים אלו לבית הכנסת שם מקום קבורתו של רבי שמואל.
בני קהילת ג'ובאר מספרים שכל אחד שהיה חולה היה נכנס לאחד מהחדרים הללו והיו בני הקהילה מכניסים אוכל ושתייה, ולאחר כמה ימים היה יוצא משם בריא כביום היוולדו, אין ספק שמקום זה אחד מהמקומות החשובים והקדושים לעם ישראל.
יש להוסיף שבשלהי שנות התשעים ביצע המוסד מבצע סודי על מנת לקחת משם ספרי קודש שהיו נדרים במיוחד הלא הם כתרי ארם צובא המפורסמים תנ''ך בן אלף וחמש מאות שנה ועד דברים רבים שכיום נמצאים בספריה הלאומית, פעולה זו אף עלתה בחיי אדם של אחד מבני הקהילה בג'ובאר .
ולא נשאר לנו אלה רק לומר, "ה' נתן ה' לקח יהי שם ה' מבורך". ברוך דיין האמת.