לו הייתי צריך להגדיר את הפרופיל המאפיין את רוב מצביעי ש"ס, הייתי אומר כך: רובם אוהבים את המדינה; רובם מזדהים עם המסורת היהודית בטהרתה, ללא כל נטייה לרוחות ליברליות; הם לא אוהבים התחכמויות, ומצפים שיאמרו להם את האמת; רובם אנשי ימין פוליטי.
אך עושה רושם שחלק מהנציגים של ש"ס בכנסת, לא מבינים זאת. לא מבינים זאת בכלל.
מרגי, שר לשעבר מטעם ש"ס, תומך בבחירתה של דליה איציק לנשיאה. עצם הבחירה באשה לנשיאות, אינה שאלה פשוטה מבחינה הלכתית, בודאי לא בעיצומה של מלחמה נגד הגישות הליברליות והפמיניסטיות המאיימות על היהדות החרדית. מה עוד, שאין לה יתרון מבחינת הזיקה למסורת על פני חלק מהמועמדים האחרים.
ובכלל, איזה מסר זה לנשים חרדיות? למה שנשות חברי הכנסת של ש"ס ואחרות, לא ידרשו ממרגי להיכלל ברשימה לכנסת. מה הוא יענה להן אז, הרי הוא עצמו תומך באשה? האם עמדתו היא על דעת מועצת חכמי התורה, והרי לצעד זה יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת?
אך מעבר לבעיות שבהלכה ובמדיניות ההלכה, הרי בקזבלנקה, רבט, מקנס, אלכסנדריה, קהיר, צנעא, בגדד וחלב לא הורגלו שהנשים שולטות. לא הגיעו לשם המסורות הליברליות. האם עמדתו של מרגי משקפת רגשות לב אלו? האם מצביעי ש"ס יסכימו שנשים ישלטו והגברים יעבדו בזבל? זו המסורת הספרדית? את מי הוא מייצג?
איציק גם ידועה בתפיסותיה הפוליטיות המתונות, שאינם מבית מדרשם של מצביעי ש"ס. מצביעי ש"ס היו בוודאי מעדיפים את בגין או את ז'בוטינסקי, על פני אשה שנטיותיה המדיניות קרובות למפלגת מרץ. אז האם מרגי מייצג באמת את מצביעי ש"ס?
מי מייצג את ש"ס באמת?
ומה לדוגמא עם נציג כחבר הכנסת יצחק כהן, שטען שהמתנחלים אשמים בכל המערכה המתנהלת נגד החרדים בעניין הגיוס לצבא? חשיבה נלוזה זו, בודאי אינה נחלתם של מצביעי ש"ס. הם דווקא מזדהים הרבה יותר עם המתנחלים, מאשר עם חבר הכנסת כהן.
ומה לדוגמא עם כל אותם חברי הכנסת מטעם ש"ס הנוסעים לז'נווה, כאילו היו מהשמאל הרדיקלי, להפגין הזדהות עם אמנת ז'נווה ולהיפגש עם אבו עלא ואחרים. זה מתאים לבוחרי ש"ס? הם בוודאי רואים באמנת ז'נווה בגידה. תשאלו אותם. האם אין בכך יריקה בפניהם של כל רבבות המצביעים המאמינים שהערבים אינם פרטנר בכלל?
הוא אשר אמרנו. ישפטו נא הקוראים הנכבדים מי אומר את האמת, אני או הם? מי מייצג באמת את ש"ס, האם כותב שורות אלה, או אולי הם, המוליכים את המצביעים שולל ורוצים את כל מה שבוחרי ש"ס אינם רוצים?