ביקורת חרדית נגד החלטת בית הדין בצפת להתיר אישה מכבלי העגינות לאחר שבעלה שקע בתרדמת לפני שבע שנים. "פסק הדין הזה שווה כקליפת השום", התבטא אתמול אחד הדיינים.
עו"ד דב הלברטל, הנחשב למקורבו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל, נשמע נחרץ עוד יותר. "זו שערורייה ליברלית", אמר בשיחה ליאיר אטינגר בעיתון "הארץ". לדבריו, "אין צורך אפילו לקרוא את פסק הדין כדי להבין את זה. לא ייפלא שהרב אלישיב לחם נגד רבנים מהציונות הדתית שהם דיינים והנה אנחנו רואים תוצאה שהרכב של בני ציונות דתית מוציא תחת ידו פסק דין מרחיק לכת כזה".
"הרי הבעל הוא אדם חי, והאשה היא אשת איש. זה כבר מעבר למדרון החלקלק של הפקעת נישואין, מייצרים כאן פתרון קל לכל בעיותיהן של עגונות או של אומללות בחיי נישואין. לא היה פסק דין כזה למעט אולי פסק הדין של הרב גורן הממזרים (1972), לא היה פסק דין חמור כזה שמשחק לידי הליברלים. יכולות להיות לו השלכות חמורות ביותר", הוסיף הלברטל.
לפי הדיווח של ב"הארץ", הדיינים הסתמכו על פסק דינו של הרב אליהו יצחק מראשי ישיבת וולוז'ין, שכתב בשנת 1882 שהתיר מקרה דומה וכתב "הנה העלובה הזו בוכה ומבכה על בעל נעוריה, ולאשר היא מפה קהילתנו שמה פניה עלינו, לשום לב אולי נוכל להמציא מזור למכתה להתירה מכבלי העיגון".
נשיא בית הדין הגדול, הרב הראשי רבי יצחק יוסף כתב חוות דעת נגד ההחלטה המהפכנית של בית הדין, שבה הדגיש: "איני מסכים בשום אופן לזיכוי גט".
לאור פסק דינו הנחרץ של הנשיא בית הדין הגדול, פנו הדיינים לדיין מחוץ למערכת הרשמית של המדינה, העומד בראש בית דין רבני פרטי בירושלים, וזה פסק כי הדיינים פסק דינם המהפכני של הדיינים מצפת היינו שריר וקיים וכי גם הוא מצטרף לפסק זה.