בתקופה האחרונה חשים רבים בציבור החרדי כי מפלס ההתקפות וההשמצות כנגד בני המגזר ולומדי התורה עובר שוב ושוב את הקו האדום ושובר שיאים חדשים.
בשנים האחרונות בפרט, לא חש הציבור החרדי בסיקור הגון וראוי מצד כלי התקשורת הכלליים, אולם נדמה כי מאז הוקמה הממשלה הנוכחית גם מעט ההגינות שעוד הייתה בקרב הפובליציסטים והעיתונאים החילונים נמוגה לחלוטין והגבולות נפרצו והותרו.
רבים בקרב הציבור אף חשים כי דמם הותר והינם חרדים וחוששים שמא ההסתה המשתוללת בחוצות אף תביא חלילה לפגיעה פיזית במי מבני מלומדי התורה שכבודם מושפל עד עפר.
בתגובה לכך הקימו מספר עיתונאים ואנשי תקשורת חרדים פורומים של הסברה או פרויקטים העוסקים בתגובות מהירות על שלל ההשמצות וההכפשות, תוך מעקב הדוק אחר כלי התקשורת ויציאה למאבק על כל הכפשה, הסתה או סיקור לא ראוי.
אלא שמתברר כי מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן סבור כי זו אינה הדרך הראויה להתמודד עם התופעה הבעייתית של ההסתה המשתוללת בראש חוצות.
בימים האחרונים התבטא מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרון לייב שטיינמן כי "עלייתו של מפלס השנאה בתקופתנו, הוא גזירה משמים". לדבריו של מרן ראש הישיבה, "בשעת גזירה יש להרבות בתורה ותפילה, כי זו הדרך היחידה לבטל את רוע הגזירה והדרך היחידה להילחם בגילויי השנאה".
"לא תועיל שום פעולת שתדלנות והסברה, כי אש מכבים ע"י מים, וה'מים' הנדרשים לכיבוי אש הגזרה זו תורה ותפילה, וכל השאר הם מאמצי סרק", הוסיף מרן ראש הישיבה.
בעקבות דבריו מפרסם הבוקר סגן עורך "יתד נאמן", ישראל פרידמן, מאמר חריף כנגד ההסברה החרדית ומבהיר כי היא אינה מועילה מאומה.
"ההשתלחות החילונית בציבור החרדי הולכת ומחמירה. התיאבון של ממשלת הזדון לפגע בכל פינה, רק הולך וגובר. הזלזול בכל צרכיו של ציבור ענק כמות ורב איכות, הפך להיות מופגן והיחס מתעלם. הביטויים שנשמעים ברשות הרבים מנגנים צלילים צורמים שמזכירים אנטישמיות", כותב פרידמן.
פרידמן ממשיך וכותב כי "התוצאה אינה מאחרת לבוא. אנשים עולים על גלי האתר ומתבטאים על הצורך "בדילול החרדים", לפי מיטב המסורת של עיתון השטירמר הנאצי, הידוע לשמצה. אמנם לא כל מי שהולך ברחוב זוכה למתז רעל מהסוג הזה. אבל האווירה המחרידה שנוצרה ברחבי הארץ בכל הנוגע ליחס לחרדים, נותנת לגיטימציה למה שמקנן במעמקי מאורות הנפש האפלות של רבים מהישראלים. הדמוניזציה שעושים מנהיגיו של הצבור החילוני לציבור הכי איכותי שיש כאן בארץ, מחפשת אפיקי ניקוז, והיא מוצאת את ביטויה בהתפרצויות של שנאה".
פרידמן מסביר במאמר כי "קבוצות שונות בציבור החרדי מחפשות פתרונות בכל מיני כיוונים. רבים מבקשים לבנות סכר למעיין השנאה המתגבר. מתוך דאגה ומתוך פרץ של כוונות טובות, מתעוררות יוזמות שונות של הסברה, חדשים לבקרים. רבים סבורים שאם נשמיע דברים של הגיון על אוזני החילוניים, ים השנאה ישכך מזעפו. מביני דעת קהל טוענים, שיש צורך להתמודד עם הבעיה, ע"י הקמת מערך העברת מסרים, מתוך תקווה שיפלו על אוזניים קשובות, ובכך ימזערו את גובה הלהבות".
בשלב זה מצטט פרידמן את דברי מרן ומבהיר כי "שנאתם של החילונים לחרדים היא פתולוגית. אין שום סיבה הגיונית לכל מה שנעשה כאן מאז עלייתה לשלטון של ממשלת הזדון. אם מישהו היה מפעיל את בלוטות ההיגיון, זה לא היה יכול להתרחש כאן. המנגנונים שיוצרים את הדינמיקה היא שנאה פתולוגית של עמי ארצות לתלמידי חכמים. בדיוק כמו האנטישמיות שאין לה סיבה, כך גם השנאה ללומדי התורה. לא חשוב מה היהודי יעשה, לעולם ישנאו אותו".
"שנאת תלמידי חכמים, נובעת מאותו מקור בדיוק. כמו שהגוי לוקה ב"יודופוביה" - חרדה מיהודים, כך החילוני לוקה ב"חרדופוביה" - חרדת חרדים. החילוני שונא את החרדי כי הוא מתבדל ו"אינו תורם" לחברה, ובאותה נשימה חרד ממעורבותו והשפעתו על החברה. השנאה הזו שייכת למחלקת המצבים, ואין שום הסברה שיכולה להועיל משהו ולשנות", מבהיר פרידמן במאמר.
"החברה החרדית, למרות הדברים שתמיד גם לנו יש מה לתקן, היא מראה מול העיניים של הצבור החילוני", טוען ישראל פרידמן, "התוצאה של החינוך החרדי, היא לצנינים בעיני הצבור החילוני, כי היא חושפת לעיניהם את השפל שבו נמצא החינוך החילוני הבור, הריק, האלים וחסר הערכים. ניסיונות הפיגוע בציבור החרדי, הם ניסיונות לנתץ את המראה ממנה נשקפת בבואתם. הם לא שונאים חרדים כי יש להם סיבה לשנוא, אלא כי שנאת עמי ארצות לתלמידי חכמים זו מציאות, זו עובדה, זה מצב - לא דעה. ועם מצב אי אפשר לנהל דיון ולא תועיל לו שום פעולת הסברה".
"כל עוד אנחנו נהיה אנחנו, כמו שאנחנו, השנאה שלהם לא תחדל. אם השנאה שלהם תירגע, סימן שאנחנו השתנינו לרעה ואיבדנו את מהותנו, ואז זה יגביר את המוטיבציה שלהם, לדרוש מאתנו להשתנות עוד יותר ואם נשתנה אפילו במשהו, הם ידרשו את הכל. לכן לשנאת החילונים, כמו לשנאת הנוכרים, אין פתרון, וחבל על יוזמות הסברה כאלו או אחרות. אנחנו נהיה אנחנו ביתר שאת, והקב"ה ישנה את ה"מצב", יבטל את רוע הגזירה", מסיים פרידמן את מאמרו הנוקב בעיתון.