רבבות העולים להר מירון, לחגוג את הילולת רבי שמעון בר יוחאי, נהנו במהלך שעות היום מתחבורה נוחה וסדירה, ובניגוד לשנים עברו אף הגיעו במהירות אל ההר בלי להיטלטל זמן רב בדרכים.
כך גם היה במהלך שעות היום בעת שהציבור ביקש לחזור לביתו, ההתארגנות הייתה יעילה והעובדה כי לא הייתה כמות גדולה של אנשים - זאת בניגוד לעבר - אפשרה עלייה מהירה לאוטובוסים ויציאה חלקה לדרך.
המשטרה, כך בכל שעות היום, שלטה על מערך התחבורה בצורה טובה, באופן שונה ממה שהתרחש בשנים עברו. אוטובוסים ובאו ויצאו בלי עיכובים משמעותיים והדרכים למירון וממנה היו פתוחים וללא עומסים במרבית שעות היום.
אלא שבשעות הלילה, הכל לפתע קרס. אמנם קריסה נקודתית, בטווח זמן מסוים כאשר אלפים יצאו יחד מהר מירון לכיוון חניוני האוטובוסים, אך קריסה כזו שמותירה טעם מר מאוד בפה.
התוכנית המשטרתית למניעת מעברם של כלי רכב פרטיים אל הר מירון הוכיחה את עצמה במהלך היום, אך כפי הנראה הסיבה העיקרית לשליטה על מערך התחבורה הייתה מיעוט המשתתפים בהילולה בהר, כאשר לפי ההערכות יותר ממאה אלף בני אדם לא הגיעו השנה לציין את ל"ג בעומר במירון, מחשש לקריסה של התחבורה.
ההוכחה לכך היא מה שאירע בשעות הלילה, לאחר סיום ההדלקות האחרונות בהר מירון, יצאו עשרות אלפים, בתוך דקות בודדות, מההר לעבר החניונים והשאטלים, אך העומס הרב גרר לקריסה מוחלטת.
מלבד תיעוד הוידאו הבלעדי המצורף בכתבה של הרגעים הקשים בו משפחות עם ילדים קטנים, אנשים מבוגרים ונשים נאלצו להידחף בין ההמון במקרה הטוב ולהידרס בידי פרשי המשטרה במקרה הפחות טוב בצד זעקות וצרחות של ילדים קטנים ופעוטות, בחרנו להביא בפניכם שתי עדויות של גולשי "כיכר השבת" כפי שהגיעו למייל האדום.
וכך כותב לנו אוריאל: "שעות של המתנה בקור הקפוא, עם ילדים, נשים ותינוקות - מסתבר שאינן מספיקות. המשטרה החליטה שבמקום אוטובוסים, אפשר אולי פשוט להביא סוסים - שידהרו לעבר ההמון. הייתי נוכח במעמד, וזה היה פחד מוות. פשוט מפחיד. נשים צרחו, כולם צעקו בפחד, ילדים בכו, אני כמעט נפלתי על תינוק בעגלה - והכל בשם המדינה היקרה שלנו".
"סוס הגיע אל עבר ההמון הקופא ומרחיק אותו באימה, ואף דוחף אדם בעל קביים שעמד בדרכו. רק מעניין אותי לשאול: אם זה היה כנגד ערבים - היו מתנהגים כך?", תוהה אוריאל, "תשיב המשטרה: המטרה היתה הסדר. אך אשמח להסביר לה כיצד עושים סדר: דואגים לסדר מקומות עם תורים מסודרים - כדי שאנשים יוכלו לעמוד בהם. דואגים לעדכן את האנשים - איפה הם צריכים לעמוד ומתי יגיע אוטובוס? ובעיקר - מעמידים שם קצת יותר מחמישה שוטרים או סדרנים - על אולי יותר מאלף בני אדם שקופאים בקור במשך שלוש שעות, עם ילדים בוכים ונשים בהריון, ולא יודעים כלל אם ומתי תגיע להם ההסעה".
"דעתי היא, חברים, שאם האירוע היה בנושאים אחרים שקצת יותר מסעירים את הממשלה - הרי שהפתרון כבר היה מגיע מזמן, וודאי שלא בדמות סוסים ופרשים הדוהרים אל ההמון כאילו האנשים המסכנים הללו הם מחבלים", מסכם אוריאל.
וכך כותבת לנו טובה: "לעניין מה שכבר נכתב אני אוסיף שהזוועה חוצה גבולות כי אנשים מבוגרים עומדים כבר ארבע שעות על הרגליים (אני בתוכם) במו עניי ראיתי תינוק קטן שהועף מידי אמו כי נדחפה, נשים שאיבדו את הנעליים ואדם מבוגר שנהדף על ידי הפרשים והיה שרוע על הכביש, המשטרה כמובן לא עשתה כלום מלבד לשלוח פרשים שהדפו את ההמון המסכנים שמחכים כל כך הרבה זמן עם ילדים שבוכים ואנשים מבוגרים".
"אני הקטנה לא יודעת איך להתלונן ולצאת כנגד כל המערכת שנקראת משטרה ופונה אליכם לבקשת עזרה", כותבת לנו טובה.
גורמים במשטרה טוענים בתגובה כי האשמה מוטלת אך ורק על הציבור. "היו מספיק אוטובוסים ערוכים לקחת את כולם", הם אומרים, "אך הציבור לא המתין ופרץ לכביש ולא אפשר לאוטובוסים לצאת בצורה מסודרת".
להגנתה, משתמשת המשטרה בהודעה שהוציאה לציבור בשעה שש בערב, אמש, בה התבקשו "החוגגים", כלשון ההודעה, "להישמע להוראות השוטרים והסדרנים ולהקפיד לעמוד בתחנות העלייה תוך זהירות מרבית מהאוטובוסים. על החוגגים לגלות איפוק, סבלנות ואורך רוח, תוך גילוי רגישות לנוסעים מוגבלים וילדים".
דובר המשטרה למגזר החרדי, שבתי גרבציק, אומר ל"כיכר השבת" בתגובה: "אמרנו מראש ונחזור, בשום מקום אין יכולת לטפל מידית באלפי אנשים שכולם רוצים לעלות על ההסעות. סדר ועמידה בתור זה המפתח וכאשר מתחילים להסתער, המשטרה מחויבת למנוע רמיסה של בני אדם על-ידי עצמם ולעשות את מה שכל אחד היה צריך להבין. היו מספיק אוטובוסים לכולם".
