בתחנת רדיו חרדית ביום העצמאות דנו אנשי תקשורת מהמגזר בסיבות כישלון ההסברה החרדית.
האחד קונן על חסר בתקציב, השני תלה את הקריסה בהעדר דוברים מוכשרים, השלישי בהעדר נתונים, עד שכמה מהם הגיעו למסקנה נחרצת לא יעזור כלום! אי אפשר להסביר את ההשקפה החרדית היא נעלה ושמימית מידי לשומעים.
אתם כבר מכירים את המנטרות: "שנאת ע"ה... הם מקנאים... הם אטומי טרפות ושרצים..." וכל הדקלומים הרגילים.
הסברה? מתי ניסיתם?
מדבררי החרדים בתקשורת לקחו כנראה מדי ברצינות את ההלצה המספרת על אדם פרימיטיבי שהשתולל בבנק כי הפקידים סרבו לתת לו כסף מעבר לסכום היתרה הרשומה בחשבונו. לשמע הצעקות יצא מנהל הבנק מחדרו וכשראה את המחזה, הזמין המנהל את המתפרע למשרדו וללא אומר הפליא באיש מכות נמרצות עד שהלה נרגע והלך לדרכו.
בדרך החוצה פנה האיש לפקידים ואמר להם בתרעומת: תלמדו ממנהל הבנק שלכם, אתם סתם דיברתם אבל המנהל הסביר לי.
מכות מילוליות אינן "הסברה"! גידופים ובוז אינם שכנוע! איומים, יללות ומחאות על עוול לא גורמים לשום אדם לשנות את דעתו.
ההסברה החרדית לא נכשלה
ההסברה החרדית לא כשלה כי מדבררי החרדים בתקשורת הכתובה והאלקטרונית מעולם לא עסקו בהסברה אלא להיפך, דוברים אלו מחברי הכנסת עד לרובם ככולם של העיתונאים והשדרנים בחרו ב"מלחמה" שוצפת שבהגדרה היא "אנטי הסברה" .
הסברה??? - יוק!
גם אם פה ושם ניסה אי מי לכתוב מאמר או לנאום דברי הסבר ראויים מפויסים ומשכנעים, דבריו נבלעו והושתקו בתרועות הקרב המחרישים אוזניים ולבבות.
ישנו חבר כנסת אחד שאפשר להכתיר אותו כממציא הז'אנר המתלהם והלוחמני, שדורש פעם אחר פעם עוד ועוד תקציבי "הסברה".
רק תארו לכם איזה נזק תדמיתי חמור הוא היה גורם לנו, לו היו בידו עוד תקציבים לשפוך בוז ולירוק בפרצופיהם של היריבים לנו בקול רם יותר ובאותיות בולטות יותר בתקשורת הכללית.
פריקת זעם ותסכול
שום הישג לא הישגנו, כתוצאה ממלחמת מילים מעליבות ומתנשאות כלפי הציבור שאינו חרדי, אדרבה כל ההישגים הושגו למרות השיח המתלהם.
דוק ותשכח! שכל ההישגים שהושגו במשך כל השנים, היו רק כתוצאת פעילות שתדלנית שקטה נעימה וחברית שמאחורי הקלעים, או בניצול חכם של סיטואציות פוליטיות בהיותנו לשון מאזניים בקואליציה.
כתיבה אלימה ופוגענית, נאומים מאיימים ומתלהמים, הם טובים לשחרור לחץ פסיכולוגי, ולפריקת זעם שוצף ותסכול, היא מועילה למתלהם לקבל טפיחות "הידד" וכבוד מהחברים בבית הכנסת ובשטיבל.
אך רווחים אגואיסטיים אלו הפכו לאסוננו את הציבור החרדי לנלעג, כציבור שאינו בר שיח לוגי, לציבור שנורמות החשיבה המוסרית הבסיסית המקובלת אינה מנת חלקו.
אפשר וחובה להסביר ולשכנע!
מניסיון רב שנים כמרצה שהרצה עשרות רבות של הרצאות בפני קהלים שאינם חרדים [מחילונים עד חרד"לים] להסביר את הלוגיקה וההיגיון המוסרי שבהשקפה החרדית, לאחר כל המעידות, ההצלחות, והכישלונות שחוויתי במשך השנים, אוכל לקבוע בוודאות: אפשר ואפשר לסבר את האוזן, להטעים ולהאיר באור יקרות את תפיסת העולם החרדית בכל הנושאים הציבוריים השנויים במחלוקת ולכל סוגי הקהלים.
האם אתה מ"הלוחמים" או מ"המסבירים"
תוכל להיות "מסביר" בתנאי כפול ומכופל, שאתה יודע ליצור בקהל השומעים תחושה נעימה היוצרת אוזן קשבת ולב שומע, אינך מתנשא, ואינך רואה בהם כקבוצת אויבים נטולי ערכים ונבערים מדעת.
אך אתה הח"כ, העיתונאי, השדרן אם אתה לא מסוגל לחשוב כך [כי הם רוצים רק לחלן אותנו, אין שום הגיון בטענות שלהם ולכן אין טעם להתמודד אתם במישור הלוגי, הם אלימים, אין בהם שום דבר ראוי ויפה, הם שונאים תורה שונאים חרדים מרוע ושטנה... עמלק..]
אם אכן כך אתה סבור, אתה לא עוסק בהסברה! אתה "לוחם" העשוי ללא חת הראוי לעיטורי מופת גבורה ועוז, יבושם לך.
את מחיר המלחמות שלך משלמים אלפי אברכים יקרים בעוני ומחסור המחמיר משעה לשעה.
בטובות כבר ניסיתם?
ונסיים בסיפור ישיבתי מפורסם המספר על בחור ישיבה שהתפלל תוך כדי נענועי גוף עזים, נפנופי ידיים לכל עבר, ובפנים מעוותות ממאמץ.
לאחר שסיים את תפילתו שטוף בזעה, פנה אליו חבר ושאל אותו: חבר יקר ב"טובות" כבר ניסית?
אף אנחנו נשאל אתכם מדבררי הציבור החרדי, ב"טובות" כבר ניסיתם?