הסערה בבלגיה בעקבות חיוב לימודי הליבה: את התחושה הרווחת ששררה באנטוורפן החרדית במהלך סוף השבוע ניתן להגדיר במילה אחת, הלם. למרות שהחוק נכנס לתוקפו ואושר בפרלמנט כבר לפני למעלה משנה, ולמרות העובדה שמלכתחילה סיכוייו של הערעור המשפטי נחשבו לקלושים, עדיין מרבית האזרחיים של הגטו החרדי - כפי שהאזור היהודי באנטוורפן מכונה חצי ברצינות חצי בחיוך - חשבו שבסופו של דבר הגזירה תתבטל ולא תצא אל הפועל. לכן, אכזבתם כה רבה.
בטאון תנועת אגודת ישראל "המודיע", שהקדיש לכך באופן חריג את כותרתו הראשית ביום שישי, מדווח כי ההחלטה גרמה למורת רוח רבה בקרב הקהילה החרדית כשראשיה אובדי העצות התכנסו בביתו של רבה הראשי של אנטוורפן הרב אהרון שיף לאסיפת חירום, במטרה לטכס עיצה כיצד ניתן לפעול מול החוק החדש.
פנחס קורנפלד, מעסקניה הבולטים והוותיקים של הקהילה ומי שמכונה באופן בלתי רשמי כ"ראש העיר היהודי של אנטוורפן", אמר לעיתון כי ההחלטה של בית המשפט מעוררת את הציבור להתחזק בתפילה ולשים את יהבם על אבינו שבשמים. לדבריו, לא מדובר באנטישמיות אלא במגמה חדשה יחסית של שר החינוך הבלגי הסבור שאי אפשר להשלים עם העובדה שבבתי ספר רבים לא לומדים מקצועות כגון אזרחות, מתמטיקה ושפות. כאשר מי שסופג את המכה הקשה הינם דווקא המוסדות של מערכת החינוך החרדית.
"לבד מהבעיה של לימוד תכנים שאינם ראויים ומנוגדים לרוח היהדות, הרי שעל עצם הדרישה להגביר את לימודי החול על חשבון לימודי הקודש איננו יכולים להסכים" אומר קורנפלד. קורנפלד עדיין נאחז באופטימיות בעובדה שבית המשפט העליון נותן לקהילה "חלון הזדמנויות" של שנה על מנת להיערך לשינויים בתכני הלימוד, מה שנותן עדיין פתח לשינויים אפשריים. לדבריו, הבחירות העתידיות בבלגיה בהן על פי המסתמן תוחלף הממשלה וממילא גם שר החינוך יאבד את משרתו ויוחלף באחר, יאפשרו לעשות שינויים כאלו ואחרים בחוק החדש.
לסיום, מפנה קורנפלד אצבע מאשימה לפעיל נטורי קרתא משה אריה פרידמן, וטוען כי הוא מהאשמים הבולטים בבעיות החינוכיות והמשפטיות של הקהילה החרדית באנטוורפן. "האיש סולק ממוסדות הקהילה בשל התייצבותו לצד שונאי ישראל באיראן והוא אינו בוחל בכל דרך להציק לקהילה. הוא זה שהוביל בשנים האחרונות שורת מאבקים משפטיים כנגד הקהילה ואף תרם להחלטת בית המשפט העליון האחרונה בכך שדאג להציג עצמו כאדם חרדי הנאבק למען הרחבת ההשכלה של התלמידים היהודיים" אמר קורנפלד.