האם הושלכה לכבשן וזעקה לבן: "זכור את שמע ישראל"

האדמו"ר מקאליב, הרב מנחם מנדל טאוב, מקדיש את חייו למען הנצחתם של קדושי השואה. הוא נולד במרגיטה שבטרנסילבניה למשפחת אדמו"רי קאליב, שנים אחרי פטירת אביו בהותירו אחריו שבעה יתומים, נשלח האדמו"ר עם אחיו ואחיותיו אל מחנה ההשמדה אושוויץ. הם נספו, אך הוא שרד.

"יש לי כל יום את השואה"

הגבאי מספר כי האדמו"ר חש מידי יום ביומו כאילו הוא עובר את השואה. הוא מספר על כך לחסידיו ובאי ביתו: "יש אנשים ששואלים לפעמים את האדמו"ר על יום השואה, הרב'ה אומר; אני לא מבין מה זה יום השואה, יש לי כל יום את השואה. אני זוכר את זה כל יום. אני לא יכול לשכוח".

"הוא סיפר", נזכר הגבאי בסיפורים הקשים שסיפר לו מורו ורבו; "שהיה במחנה מסוים בו כל יום היה קצין שלא היה אוכל ארוחת בוקר לפני שהוא יורה והורג עשרה אנשים. כולם רעדו במי יפגע הכדור".

האדמו"ר סיפר לחסידיו ובפרט למקורביו סיפורים רבים ומצמררים שעיניו ראו בימי השואה. באחד מהם נזכר הרב קירשנבוים בשיחתנו: "באחת מתחנות הרכבת, הרב'ה ראה ילד שהולך ומדבר עם עצמו כל הזמן, הרב'ה ניגש אליו פעם, הילד התחיל לבכות, הרב'ה אמר לו אל תיבהל, גם אני יהודי. ברגע שהוא אמר זאת - הילד נרגע. הרב'ה שאל אותו על פרטיו, הילד השיב קוראים לי יצחק ויליג מוורשה, הרב'ה שאל אותו; תגיד לי מה אתה מדבר על עצמך כל הזמן? הילד פרץ בבכי".

הרב קירשנבוים נזכר במעשה וקולו נשנק מבכי. אחרי שטף הדמעות הוא מספר לנו את המשכו של הסיפור המרטיט: "אימא שלו נלקחה ונזרקה לאש, היא הסתובבה אליו ואמרה לו "יצחק, אנחנו לא זכינו ללמד אותך תורה אבל מה שכן לימדנו אותך "שמע ישראל ד' אלוקינו השם אחד" את הפסוק הזה אל תשכח. איפה שתהיה בעת צרה כל הזמן תחזור על הפסוק "שמע ישראל", הרב'ה חיבק אותו ונישק אותו, והם בכו ביחד. הרב'ה אומר שאנחנו צריכים לזכור את המסר".

"נהיה מוכנים למות על קידוש השם"

כמעט ארבעים שנה הרב קירשנבוים עושה את דרכו לביתו של האדמו"ר מקאליב, פעם לבני ברק, ומשנת תשס"ב לעיר הבירה. על כך הוא מעדיף לא להרבות בשיח: "ברוך השם אני משרת אותו יותר מארבעים שנה וחיים עם זה כל הזמן. בכל אירוע שהרב'ה משתתף, בכל דרשה, לפני שהוא מסיים הוא אומר: "רבותי נעמוד כולנו ונהיה מוכנים למות על קידוש ד' ולהגיד ביחד שמע ישראל ד' אלוקינו השם אחד".

הרב קירשנבוים הוא בן לאם ניצולת שואה. ברבות השנים היא שחזרה לו בדמעות את רגעי הפרידה מאביו שנרצח באכזריות בלתי נתפסת לנגד עיניה: "אמי שתהיה בריאה אומרת גם כן שלפני שזרקו את אבא שלה לכבשן האש, הוא הסתובב אליה ואמר לה "הילדים יפים, אני מבקש ממך אל תסטי מהדרך, תמשיכי ללכת בדרך הזו" היא פרצה בבכי ואחר-כך לא נתנו להם לדבר. זרקו אותו לכבשן האש. אלו המילים אחרונות שהיא שמעה מאבא שלה".

"ניצולי שואה חיים כל פעם עם הפחד הזה, עם הרשעות שאי אפשר לתאר", מנסה הרב קירשנבוים לסכם את החיים לצד ניצולי שואה.