הנאום ההיסטורי של הרב שך: לפני 24 שנים, נשא מרן רשכבה"ג רבי אליעזר מנחם מן שך זצ"ל את אחד הנאומים הזכורים ביותר בישראל. זה קרה בא' ניסן תש"ן, בכנס "דגל התורה" בהיכל "יד אליהו" בתל אביב. עד היום זכור הנאום כ"נאום השפנים" ההיסטורי, בו הזכיר הרב שך לאנשי הציבור הכללי, ובעיקר לאנשי הקיבוצים, מיהו יהודי באמת.
כלי תקשורת מכל העולם הגיעו לסקר ולהעביר בשידור חי את נאומו של מרן הרב שך זצ"ל, כאשר על הפרק עמדה החלטה פוליטית הרת גורל שתכריע את הרכב הממשלה ואת העומד בראשה, אך הרב שך החליט להתמקד בנאומו דווקא בסוגיית דרכה היהודית של מדינת ישראל.
כשמרן הגר"ע יוסף זצ"ל משמאלו ומרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל מימינו, פתח הרב שך את נאומו, שנראה כי גם היום הוא רלוונטי מתמיד, כאשר מעל לומדי התורה והציבור החרדי מרחפות גזירות נוראות.
הנאום המלא (נכתב משמיעה בלבד ומילים מסוימות הושמטו א.ר.)
"כבוד מרנן ורבנן וכל הנאספים הנכבדים. באמת אני יגיד אני לא התכוננתי ולא כיוונתי לדבר בפני הציבור הגדול הזה ברוך ה'.
"אני התפללתי עכשיו כשראיתי את הציבור הזה, ישבתי וחשבתי, אולי מספיק מה שכבר דיברו, מה אני יכול להוסיף. אבל, דבר אחד משמח אותי, שאני רואה את הצימאון הגדול הזה מה שאנשים כ"כ הרבה ברוך ה' שבאו לשמוע דברים מה שנוגע לחיזוק התורה והדת, ולהגיד איזה מילים נכונים בלי שום פוליטיקה ונגיעות אחרות - האמת. וזה חיזק אותי שאני גם כן רוצה למסור כמה מילים.
"רבותיי, אנחנו חיים בתקופה איומה ונוראה, אין יום שאין קללתו מרובה משל חברתו. המלחמה לא התחילה עכשיו ולא נגמרה עכשיו, אלא התחילה מהמלחמה הראשונה שבינתיים לא היה שקט ונמשכת עד עכשיו, והקב"ה יודע מה עוד יהיה.
"כל יום, כל אחד, כל מדינה מתחזקת עם נשק יותר משוכלל. ואנחנו, עם ישראל, מה אנחנו בתוך עמים יכולים לעשות.
"אבל, דבר אחד משמח אותי וזה מחזק אותי, וצריך לחזק כל יהודי איפה שהוא נמצא, צריך להיות חזק יותר ממי שיש לו הנשק הכי גדול - יותר מאמריקה יותר מרוסיה, היהודי צריך להיות יותר חזק מזה.
"אנחנו לא אומרים תאוריה סתם, אני מראה לכם ממש - עם ישראל שכ"כ עבר עליהם, גלות אחרי גלות, גזירות אחרי גזריות, שריפות והריגות, עמים חזקים עמדו עלינו להשמיד, הם נאבדו. אלפיים שנה אנחנו לבד בידיים ריקות אין לנו נשק ואנחנו ניצחנו ועומדים וקיימים.
"איזה זכות יש בזה? מה הסוד בזה? מה המופת בזה?. המופת הוא: אני יהודי ואני חזק יותר מהם - יהרגו אותי ובניי יישארו בחיים, אני הורשתי את בניי, אני לא הלכתי לבית הכנסת אבל בני ילך לבית הכנסת.
"אני לא ניתקתי את מורשת אבותיי, אני לא ניתקתי את הקשר עם האבות שלי. אני קשור עם אברהם יצחק ויעקב, אני קשור עם התנאים והצדיקים. אני חי, אתה מת. אתם מתים, אני חי ואני אחיה. מתי? אם אני לא אקרע את הקשר עם האבא שלי, אם אתנהג בדרך האבא הסבא והסבתא, ולא אחפש חכמות אחרות.
"אני אלמד את חכמתי שלי את הקולטורא שלי. אתה גם יהודי, אתה נימול, אבל אתה יודע את הקולטורא שלך? מה הקולטורא שלך? אנגלית? זה הקולטורא שלך? זה יודע גם עכו"ם גם מצרי, אתה יודע תרגום המילות של החומש? זרקת את החומש וניתקת את הקשר עם האבא שלך, אם אין לך קשר עם האבות אתה מוכרח להיאבד.
"אומות שאין להם קשר עם האבות, האומה תתחיל להיאבד. לא תהיה ולא תקום.
"אם יש קיבוצים, אני לא אפחד ממשהו, שלא יודעים מה יום כיפור, שבת זה נקרא שיש להם קשר עם אבא שלהם? היה לי מקרה בבני ברק שבאו שני אנשים מקיבוצים וסיפרו לי שלא ידעו מה זה שמע ישראל ולא ידעו מה זה בית כנסת, הם פחדו להכנס לבית הכנסת. זה נקרא יהודי?
"בתורה כתוב, 'ולעבדך בברית' לפני שנכנסו לארץ ישראל. מתי עם ישראל נקרא עם? בזמן שהיה ברית עם התורה, כל זמן שלא היה ברית עם התורה לא היו נקראים עם, לא חשוב אם יש טריטוריה.
"מה שמשמח אותי, זה שיש ציבור הצמא לדבר ה', תאמינו לי יש אלפים צמאים לזה. אני לא משקר, אין לי שום נגיעות.
"מערך? מערך זה דבר קדוש? הם ניתקו את עצמם מכל העבר שלנו ומבקשים תורה חדשה. אם אין שבת ואין יום כיפור, אז במה הוא יהודי?", זעק הרב שך.
המודעות של הרב שך לאיך יתקבלו דבריו בקרב הציבור ניכרה היטב בדבריו לקראת סיום הנאום: "יש כאלה שיאמרו שהדברים שאני אומר הם דברים של "פאנאטיקער" (קיצוני), דברים אלטע זאכן (שעבר זמנם). אבל התורה הקדושה אומרת: 'כי היא חוכמתכם ובינתכם לעיני העמים' ומעידה שהתורה היא חוכמת היהודים בעיני האומות".