אתמול במשפט אולמרט ושות' הכליל כב' השופט רוזן בחדא מחתא, את כוכבי הפרשה הנהנתנים הכפייתיים, עם זה שמהנה את הכול - ללא הבדל דת, גזע או מין.
השופט הנכבד שם בשורה אחת, את אלו שחיים חיי ראווה ופאר, הכולל טיסות לחו"ל, תכשיטים מפוארים ומלבושי כבוד יקרים, עם מי שכסף בכלל לא מעניין אותו, וחייו תמיד היו בפשטות ובהסתפקות במועט עד כאב.
מי שתמיד ברח מאור הזרקורים וממסיבות קוקטיילים, ושם עצמו בעולם העשייה עבור עם ישראל - כפשוטו.
מי שהגה ואף יישם את המפעל שנקרא 'יד שרה', מפעל שאין מי שלא מכירו מבפנים, מפעל שנותן הכול לכולם, ללא כל הבדלים. ללא צורך בכל פרוטקציה או מתווכים. ומי לנו כזה שאין בסביבתו הקרובה קרוב שאיננו נזקק למכשיר רפואי הניתן חינם על ידי המפעל האדיר שנקרא 'יד שרה'.
מתן תרומה למפעל שכזה שכל כולו עבור הכלל ולא עבור היוזם, אין בו את היכולת להטות צדק. עובדה כבוד השופט רוזן, לא היטה את המשפט ולא עשה הנחה מתבקשת לר' אורי לופוליאנסקי למרות שלבטח הוא או מי מקרוביו נהנו משירותיו של מפעל חייו של ר' אורי לופוליאנסקי.
השופט בכישורו הנדיר, הכליל את אלו שנטלו תכשיטים, ומזומנים לכיסם הפרטי ולכיס מקורביהם, על מנת לאפשר ולאשר בנייה שלא מתאימה ולא ראויה לירושלים בכלל ולשכונת הולילנד בפרט, לבין אחד אחר ושונה בנוף בספסל הנאשמים, שלא נטל מעולם ולו שקל אחד לכיסו.
אמנם נותן השוחד, הוכיח כבר את כוונותיו וגחמותיו בעצם קשריו המפוקפקים עם שאר שחקני הפרשה שהורשעו - אך ר' אורי שלא היה במשחק, וגם התרומה לא ניתנה לידיו, בהחלט לא היה אמור לראות כך את הדברים ולדעת את כוונות האיש, ואולי את עצם התרומה.
הציבור בכללו, לאו דווקא הציבור החרדי, אלא כלל ציבור 'צרכניו' של 'יד שרה' - רואה את ר' אורי לופוליאנסקי - כמלאך מושיע ובטח שלא כעבריין מורשע.
וככזה, אני מבקש לחזק את ידיו בשעות אלו, בתקווה ובאמונה שסוף האמת לבוא.