למחרת הניצחון בבית שמש, הוזמנתי לתכנית בוקר בטלוויזיה. ברקע הדיון, ריצדו על המסך שוב ושוב תמונות הניצחון. בתמונות נראים חבורה גדולה של תומכי ש"ס רוקדים בהתלהמות, כשאלי ישי נישא על כתפיהם. שוב ושוב שבו תמונות אלה. היה לחילונים ממה לפחד.
כשש"ס מנצחת, אתה מקבל הרגשה כאילו הם בעצם בנו את המדינה. לא רק את המדינה, אלא גם את ניו יורק. את אמריקה כולה. הם בנו ערים, את הכור האטומי, את הכבישים, את שדות התעופה, את הצבא, את מפעלי התעשייה, את האינטרנט, את החיסון, את האנטיביוטיקה. את עולם הישיבות. הם הקימו את הכול. כל השאר רק הפריעו והתנכלו. האנושות לא זכתה עדיין להכיר בגדולתם.
אתה מקבל הרגשה שאובמה קם כל בוקר, מכנס מיד את המועצה לביטחון לאומי, ושואל בדאגה מה לדעתם יאמר אלי ישי היום. כיצד להיערך. ההרגשה היא שהקנצלרית מרקל מקיימת תדריך יומי עם ראש ממשלת אנגליה, כשרק דרעי אומר משפט כלשהו. הם בכלל מדברים על דרעי בקודים מוצפנים, מחשש שרשתות הביון העולמי יצותתו.
רוב החרדים בבית שמש, הם מהמגזר הליטאי. מבחינה מספרית, הם הכריעו את הבחירות. אך בניצחון של ש"ס, הם לא קיימים. כי מי הם בכלל. בתודעה של ש"ס, עולם ללא ש"ס אין לו קיום. אבוטבול נבחר לעמוד בראש, רק כדי לקבל קולות של מסורתיים מבית שמש הותיקה. בבחירות הבאות, כבר יהיה ראש עיר ליטאי. אך בעיני ש"ס? – הם כבר כבשו את בית שמש. בעצם כבשו את הארץ כולה.
בתודעה של ש"ס, העולם כולו עמד משתאה ופעור פה לנוכח התרגילים הפוליטיים המכוננים שלה. ההתרוצצות של דרעי בחדרי המדרגות, הביאה ניצחון עולמי. הדבר עוד יילמד במיטב הפקולטות למדעי המדינה. מה יש לדבר. מי שבודאי לא ילמד לעולם, זה ש"ס. הם לא ילמדו איך לנצח. זה עוד עניין לשנות דור, אם בכלל.
התמונות המרצדות שוב ושוב, של שירה מתלהמת, קריאות קצובות, ישי על הכתפיים, מפחידות. תמיד כשש"ס מנצחת, זה מפחיד. זה תמיד טוטלי. הרחובות מתמלאים בקריאה המהדהדת שיש אלוקים. מכוניות צופרות. אתה מקבל את הרושם האבסולוטי שעד עכשיו לא היה קיים כלום. לא היה אלוקים. עולם ריק. שיממון. חושך על פני תהום. לולא ש"ס. מאז מעולם, מאז ולעולם - רק ש"ס.
ואז מגיעים מהנהגת ש"ס במתק שפתיים אופייני, ולאחר שהפחידו את כולם בשמד ההולך וקרב ולאחר שהשתלחו בכל האשכנזים שהם מחריבי הדור, הם מרגיעים: ש"ס היא של כולם. לכולם תעמוד זכות שווה לחסות תחת כנפיה הרחבות. כי בעיניהם כולנו מטומטמים. ברגע אחד, בקול בוכים, הם ישכנע את כולם. גם את האיחוד האירופי. את הקונגרס האמריקאי. ברגע אחד. במתק שפתיים. כמעט בתחינה. רק יתנו להם להופיע בתקשורת. הם בעצם יחנכו אותנו מחדש. את כולם. הם יראו לנו מה זו פוליטיקה. מהי יושרה. מהו עומק. מהי מנהיגות דגולה. בעלת השראה. כיצד כולנו שגינו.
כולם עוד יבינו שעולם טוב, הוא עולם של ש"ס. עוד יזכו, אולי. כי הרי ש"ס היא האח הגדול, המבין, התגלמות התבונה, היצירתיות, הגאונות והצדק. והאחרים? האחרים הם רק נטל על האנושות, סתם, ממש סתם, כלום.