לצד המאבקים הציבוריים והפוליטיים בהם היה מעורב איש העסקים החרדי מנחם כרמל בשנתיים האחרונות, בחלקם לא נחל הצלחות, ניהל כרמל מאבק לא פשוט.
השבוע העניק בית המשפט ניצחון למנחם כרמל כאשר קבע כי הבוררות שהתנהלה בינו לבין התובע, בבד"צ "העדה החרדית", תישאר בעינה.
אתר "כיכר השבת" חושף את הפרשה כולה, את הבוררות בבד"ץ העדה החרדית, הפנייה לבית המשפט ואשרור ההסכם.
הפרשה החלה כאשר התובע רכש מכרמל שהינו בעלים של רשת המרכולים "בר-כל" תלושי קנייה בסכומים גבוהים ולטענת כרמל, הלקוח נותר חייב לו סכום של כמיליון שקל.
לצורך יישוב הסכסוך ביניהם פנו השניים לפני מספר שנים לראש כולל שהיה מקובל על שניהם, חתמו בפניו על הסכם לפיו דירה הממוקמת ברחוב אורלוב 86 בפתח תקווה תועבר בתמורה לחוב לבעלותו של כרמל כאשר ראש הכולל או מי מטעמו מונה להכריע במקרים של חילוקי דעות בין הצדדים.
לאחר מספר חודשים חתמו הצדדים על שטר בוררות בפני הרכב מיוחד של בית הדין של 'העדה החרדית בירושלים המונה את הרב אברהן יצחק אולמן, הרב יהושע רוזנברגר והרב יעקב מנדל יורוביץ להכריע ביניהם. אלא ששבועות לאחר מכן ביקש במפתיע התובע לסגור את התיק שנפתח בפני הבד"ץ.
לאחר תקופת זמן פנה התובע לבית הדין לממונות "הישר והצדק" באלעד בבקשה להעביר את הדיון אליו זאת בשל מחלת בנו והטרדות שיש לו בטיפול בו.
במקביל המשיך בד"ץ העדה החרדית לטפל במקביל בסכסוך כאשר בפסק הבוררות קבע כי התובע מחויב לשלם לכרמל סכום של 924,194 אלף שקל בעבור החוב וכן פרטים נוספים בעניין הדירה והשכירות.
אלא שבשלב זה ערער התובע לבית המשפט על ההחלטה וטען כי חתימתו על שטר הבוררות נעשתה בכפייה תוך לחץ שהופעל כנגדו באיום להוציא עליו כתב סירוב. לדבריו, בד"ץ העדה החרדית חרג מסמכותו ודן בנושאים נוספים בהם לא היה מוסמך לדון מלכתחילה.
התובע אף טען כי אחד הדיינים נהג לישון בשעה ששמע כביכול את טענותיו ודיין נוסף עיין באותה שעה בספר ולטענתו אף מנעו ממנו לומר את דבריו ללא הצדקה.
התובע הוסיף וטען כי הופלה לרעה כאשר התקיימו שני דיונים במעמד צד אחד בהם הוא לא היה נוכח.
בנוסף העלה התובע טענה כי דין הכרעת הבד"ץ להתבטל זאת בשל הקשרים העסקיים הקיימים בין מערכת הכשרות של הבד"ץ לעסקיו של כרמל. לדבריו ההפרדה ב"העדה" בין בית הדין לבין מערכת הכשרות הינה רק לצורכי הנהלת חשבונות ומיסוי ובעצם מדובר בגוף אחד שאף נושא את אותו שם זהה כשהדיינים שהיו בהרכב משמשים במקביל גם כרבני מערכת הכשרות ומקבלים משכורות מגוף זה.
מנגד טען כרמל בתגובה כי התובע הוא זה שביקש את הרכב הדיינים הנ"ל וכי לא הופעל עליו כל לחץ בנושא. "להתובע ניתנה ההזדמנות לשטוח את כל טענותיו בפני הדיינים", הבהיר כרמל. כמו כן הסביר שהתובע ידע שהינו בעלים של רשת מרכולים הנהנת מכשרות הבד"ץ.
בהכרעתו, מקבל השופט בנימן ארנון את טיעוניו של כרמל וקובע כי הבד"ץ הינו שלושה גופים נפרדים, שבהם בית הדין, וועד הכשרות וועד השחיטה וכי הדיינים זכו ל"עצמאות שיפוטית" ודנו לכאורה ללא משוא פנים.
לכן, קובע השופט כי דין בקשת התובע לביטול פסק הבוררות להידחות ודין בקשתו של כרמל לאישורו - להתקבל, ופסק הבוררות מאושר. בנוסף, חייב השופט את התובע לשלם לכרמל שכר טרחה של 75 אלף שקל.