היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הגיש היום (שלישי) לבקשת בית המשפט העליון את עמדתו לבג"ץ בעתירה העוסקת בטענתה של אם לתינוק בן למעלה משנה, לפיה בית הדין הרבני חרג מסמכותו כאשר הורה לה לערוך ברית מילה לבנה.
כזכור, מדובר בזוג אשר היה בהליכי גירושין כאשר הבעל ביקש להתנות את מתן הגט בכך שהאם תערוך לבנה ברית מילה. בית הדין קיבל את עמדתו של האב וחייב את האישה לערוך לבנה ברית מילה. האישה פנתה לבג"ץ בבקשה שיבטל את פסק הדין של בית הדין.
לדעת היועמ"ש, בית הדין חרג מסמכותו כאשר הורה על עריכת ברית מילה לפעוט בן למעלה משנה, ועל כן יש לקבל את העתירה של האם. וינשטיין הטיל ספק בנוגע לכוונות בית הדין ואמר כי ספק אם הכרעת בית הדין התקבלה בהתבסס על עיקרון טובת הילד.
כנראה שלדעת וינשטיין, ברית מילה הוא עניין טכני בלבד, כאשר הוא מציין בעמדתו כי מן הראוי היה שהעמדה בשאלת ברית המילה תגובש תוך הסתייעות בגורמים חיצוניים - מומחה רפואי, עובד סוציאלי, בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה או אפוטרופוס לדין.
לדעתו של וינשטיין, מכיוון שמקרה הנוכחי לא התייעץ בית הדין באנשי מקצוע, "נפלה טעות בהחלטת בית הדין".
לדעת היועץ המשפטי, מקום בו ברית מילה קרובה לטיפול רפואי, השאלה אם יש מקום לערוך אותה, ראוי שתוכרע בידי הערכאה שדנה בטיפולים רפואיים בקטין, בית המשפט האזרחי, וזאת גם אם המאבק סביב ברית המילה נולד בשל המחלוקת בין ההורים.
בעקבות כך, ממליץ היועץ המשפטי לממשלה לקבל את עתירת האם, שלא לחייבה לערוך לבנה ברית מילה, וכי בית הדין חרג מסמכותו.
כזכור, את תשובת בית הדין לבג"ץ מסר לפני כחודש היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, עו"ד שמעון יעקבי, שם הוא כותב כי "סמכותו של בית הדין הרבני היא לדון במחלוקת שבין הורים כמו כל עניין הכרוך בגירושין".
יעקבי הביא בתגובתו את החלטת הדין של בג"ץ משנת 98', בעקבות עתירה של עמותה שביקשה לאסור באופן גורף עריכת ברית מילה לקטינים, שם נקבע כי "יש לראות בברית המילה אירוע חשוב ומשמעותי המסמל השתייכות לאומית לעם היהודי, וזאת ללא קשר הכרחי לשמירת מצוות או לאמונה דתית".
"לאורך כל ההיסטוריה בוצע הטקס ע"י מוהל שאינו בהכרח רופא. עריכת ברית מילה משקפת את טובת הקטין על פי המבחן הדתי ועל פי התפיסה החברתית והמוסכמות החברתיות בדבר מהותה של המילה".
בתשובתו לבית המשפט כתב יעקבי כי "בית הדין הרבני לא התיימר ואינו מתיימר ליטול לעצמו סמכות חוקית להורות על עריכת ברית מילה כאשר שני ההורים אינם מעוניינים בכך. בתי הדין הכריעו במחלוקת בין הורים בסוגיה הנתונה לאפוטרופסותם - כמו כל עניין אחר שנכרך בפועל בגירושין".
"לא טוב עושה העותרת המבקשת להטמיע בפעוט הרך הרגשה של חריגות מיותרת שעלולה להביא לרגשי נחיתות ולפגיעה נפשית חמורה".
"לאור רגישות הסוגיה ובפרט על רקע הצורך לערוך ברית מילה לתינוק מוקדם ככל האפשר כל עוד אין מניעה רפואית לכך, והכל מנקודת מבט של טובת הילד וזכויותיו – מן הראוי כי בית המשפט יכריע בדחיפות בעתירה", כתב יעקבי.