החלטת בג"ץ על שלילת תקציבי הישיבות בעבור אותם בחורים שחלה עליהם חובת גיוס ולא עשו זאת והחלטת שר האוצר יאיר לפיד לעצור באופן גורף את כל תקציבי הישיבות, ממשיכה לעורר סערה בעולם הישיבות החרדיות והציוניות.
בעקבות כך הגישו היום (ראשון) איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות, איגוד מנהלי הישיבות והמוסדות התורניים וכן איגוד ישיבות ההסדר בישראל, באמצעות עו"ד בצלאל סמוטריץ' עתירה לבית המשפט העליון כנגד הפסק המקומם ובעיקר נגד הארגונים האנטי דתיים שהגישו את העתירה ביניהם עמותת חדו"ש וישראל חופשית כמו גם ממשלת ישראל, שר החינוך ושר האוצר על שלא צירפו את מנהלי הישיבות כמשיבים לעתירה.
בבקשתם כותבים מנהלי הישיבות כי בית המשפט מתבקש לעיין מחדש בהחלטתו ולבטלה, ומנמקים זאת: "בעיקר בשל כך שהמבקשים על מאות המוסדות ואלפי התלמידים המאוגדים באמצעותם - שההחלטה פוגעת בהם באופן ישיר וקשה - לא צורפו כצד להליך ויומם לא ניתן להם בטרם התקבלה החלטה, למרות שלא הייתה כל מניעה מצד העותרים, ו/או מצד מי מהמשיבים ו/או מצד בית המשפט הנכבד לעשות זאת".
"לאחר ביטולה של ההחלטה, ומתן הוראה למשיבים 1-4 להעביר לאלתר את כספי התמיכות לחודש פברואר שעוכבו בשלה, יתבקש בית המשפט הנכבד להורות על צירופם של המבקשים כמשיבים לעתירה, להורות לצדדים להעביר לידיהם את כלל כתבי בית הדין שהוגשו במסגרת ההליך, לאפשר למבקשים להגיש את תגובותיהם לעתירה בתוך 7 ימים, ולהתחיל את הדיון בעתירה מחדש כאשר המבקשים וטיעוניהם יהיו מונחים על השולחן", נכתב עתירה.
לטענתם של מנהלי הישיבות: "ניהולה של העתירה עד כה מעל ראשם של מי שבעניינם היא עוסקת ושהם הנפגעים הישירים והמידיים מקבלת הסעד שנתבקש בגדרה, בניגוד מוחלט לכל ההלכות הפסוקות והפשוטות שיצאו מתחת ידיו של בית משפט זה ובניגוד לכל אמת מידה של צדק ושל שכל ישר, הביאה כבר בהחלטה נשואת הבקשה דנן לכדי אבסורד זועק לשמיים".
לפיכך הם מבקשים כי "בית המשפט הנכבד יתבקש לתקן את המעוות, להשיב לאחור את הטעויות שכבר בוצעו, ומוטב מאוחר מלעולם לא".
לטענת העותרים: "בית המשפט הנכבד שגה בהחלטתו גם ביחס ליתר המוסדות התורניים, לרבות אלו החרדים. בית המשפט הנכבד לא ידע ולא יכול היה לדעת את השלכות החלטתו וזאת מאחר ואף לא אחד מנציגי הישיבות, על זרמיהם וגווניהם, לא צורף להליך. כך, נתקבלה החלטה כה דרמטית, שקשה להפריז בקשיותה ובהשלכותיה, על יסוד עובדות ומצגים מעוותים שהוצגו על ידי העותרים - גורמים אינטרסנטים בעלי אג'נדה פוליטית מובהקת שעטו על עצמם מעטה דמו-משפטי מדומה ועושים שימוש ציני בבית המשפט הנכבד כקרדום לחפור בו לקידום אג'נדה פוליטית, תוך שהם גוררים את בית המשפט הנכבד, פעם אחר פעם, בעל כורחו, למרכזן של סערות ציבוריות קשות ופוגעים בכך אנושות במעמדו ובאמון הציבור בו".
"ניתן להתווכח, ועולם המשפט בישראל אכן חלוק בשאלה זו שנים רבות, על גבולות המשפט והשיפוט ועל הלגיטימציה של בית המשפט הנכבד לנסות ולרפא את סוגית גיוסם של בני הישיבות באזמל המנתחים המשפטי, אולם לא ניתן לחלוק על החובה לעסוק בכך בזהירות רבה, במידה במשקל ובמשורה, תוך הקפדה על פריסת מלא רוחב ועומק התמונה העובדתית הכוללת המונחת בבסיס הדיון. למרבה הצער, ואחר בקשת מחילה, לא כך נעשה עד כה בעתירה דנן", טוענים העותרים.
צפו: המכת"ז השפריץ, המפגינים רקדו
מנהלי הישיבות טוענים כי "העתירה דנן נוהלה בין העותרים למשיבים, מעל ראשם ומאחורי גבם של הנפגעים העיקריים ממנה, משל היו המוסדות והפרטים מושאי התמיכה אוויר, אבק פורח, משל לא היו מאחורי הוויכוחים האידיאולוגיים והפוליטיים הטעונים כל כך אנשים שיש להם שמות, פרצופים, משפחות, ילדים רכים, ועוד".
"המבקשות כולן הינן גורמים רשמיים ומוכרים לכל, ובמאמץ קל שבקלים ניתן היה לאתר אותן ואת פרטיהן ולצרפן להליך. אבל איש לא חשב על כך. איש לא שאל את עצמו ממי נשללת התמיכה והיכן הוא הנפגע בכדי שיישמע קולו. קשה למצוא עלבון צורב יותר מהתעלמות גורפת זו", טוענים מנהלי הישיבות.
בעתירה, נטען עוד כי "החלטת בית המשפט הנכבד, המתייחסת לתלמידים משנתונים מסוימים בלבד, הביאה בפועל לעצירה מידית ומוחלטת של כלל תקציבי הישיבות, וזאת למשך זמן לא ידוע ועד שהמשיבים יערכו את ההבחנה בין השנתונים השונים, יעדכנו את הרשימות במערכות המחשבים וכדו' תהליכים בירוקרטיים שעשויים לקחת מספר שבועות. מדובר בתוצאה צפויה ומוכרחת המציאות שכל אדם סביר, שמכיר ולו במעט את הטכניקה של העברת תקציבי הישיבות, אמור היה להיות מודע לה. איך אמורות מאות ואלפי הישיבות לגשר על מספר שבועות ללא תקציב כלל?! האם אין בעובדה זו, למצער, בכדי להצדיק את השהיית כניסתה לתוקף של ההחלטה תוך מתן פרק הזמן הדרוש למשיבים לשם היערכות לקיומה מבלי לעצור את כלל התקציב?!".
העותרים טוענים כי בית המשפט לא היה מודע בהחלטתו לכך שתיגרם עצירה מוחלטת של התקציב ולכן יש לבטל את ההחלטה. "הרי בפני תלמידי הישיבות לא עומדת כעת האפשרות לדחות את גיוסם באופן חוקי. כיצד ניתן, אם כן, להלין עליהם ולהעניש אותם על דבר שאין באפשרותם לעשות?! איזה היגיון יש בהענשת הישיבות ותלמידיהן בשל מחדלי הכנסת והממשלה?! 'טוביה חטא וזיגוד מינגד?' (ע"פ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ג, עמוד ב') החלטת בית המשפט הנכבד לשלול את התקציבים מענישה את המבקשות ותלמידיהן על חטאו של מישהו אחר".
"לעותרים, ממניעיהם הם", מאשימים מנהלי הישיבות, "אצה הדרך להכריע את הנושא הסבוך הזה כאן ועכשיו, באופן חד ומהיר, בשיטת 'זבנג וגמרנו', גם במחיר קרע וחלילה אף מלחמת אחים. דא עקא, שכל בר דעת מבין שסוגיות ציבוריות טעונות וארוכות שנים לא פותרים באבחת חרב קהה וחסרת הבחנה".
העותרים מפרטים חלק מהפרטים הרבים הכורכים בחוק אותו מקדמת הכנסת, ומציינים כי "בדיקטטורה ניתן היה לגמור את זה ברגע אחד, בהחלטה אחת. אבל אנחנו לא חיים ולא רוצים לחיות בדיקטטורה אלא במדינה דמוקרטית, ובמדינה דמוקרטית תהליכים כאלה לוקחים זמן, ובצדק. דמוקרטיה היא משטר של הסכמות חברתיות שהשגתן כרוכה בליבון יסודי ואיטי, אך אחראי".
"אין שום דרך אחרת להגיע להכרעות הקשות הנדרשות מלבד לקיים עוד דיון ועוד דיון, לדון בעוד חלופה ובעוד אחת, לשאת ולתת, להיפגש, ללמוד, ללמד, להתווכח ולהתווכח שוב. וזה לוקח זמן. עשרות אלפי שעות של פגישות ודיונים בפורומים ובמסגרות שונות נערכו בחודשים האחרונים סביב החוק החדש - והמבקשות יכולות להעיד על כך מכלי ראשון. עשרות רבות של בעלי תפקידים בצה"ל ובמערכת הביטחון, בכנסת, במערך הייעוץ המשפטי ואצל נציגי הציבור, ובכללן המבקשות, עסוקים מזה מספר חודשים כמעט אך רק בעניין הזה. כיצד ניתן לבוז לכל זה, לפטור את זה בתנועת יד מזלזלת, להציג את זה כאין וכאפס, ולדרוש סיום כאן ועכשיו?!", הם תוהים.
"החלטתו של בית המשפט הנכבד לשלול את התקציב לאלתר הופכת את המבקשות, מוסדותיהן ותלמידיהן, לבני ערובה, אקדח לרקתה של הכנסת, אולטימטום מלחיץ ומזיק שכבר הלהיט את הרוחות ופגע במאמצי החקיקה ובגיבוש העדין והאחראי של ההסכמות הנדרשות לשם כך", מאשימים מנהלי העותרים.
לסיום, הם כותבים כי "על יסוד כל האמור, יתבקש בית המשפט הנכבד, כאמור ברישא של בקשה זו: א. לעיין מחדש בהחלטתו מיום 4.2.14, לבטלה, ולהורות למשיבים 1-4 להעביר לאלתר את כספי התמיכות בגין חודש פברואר במלואן. ב. במידת הצורך יתבקש בית המשפט הנכבד לקיים דיון דחוף בבקשה. ג. לאחר מכן, להורות על צירופן של המבקשות כמשיבות לעתירה, להורות לצדדים להעביר לידי המבקשות עותק מכל כתבי בית הדין שהוגשו עד כה ולאפשר למבקשות להגיש תגובות מפורטות בתוך 7 ימים. ד. לחייב את העותרים בהוצאות בקשה זו בשל הימנעותם החמורה מצירוף המבקשות להליך מיוזמתן".
