

על רקע וועדת שקד וגזירת הגיוס המרחפת מעל עולם התורה, מפרסם היום (ראשון) אמיר אורן, הפרשן הצבאי של עיתון "הארץ", טור, כשהמסקנה הסופית היא למעשה, בשורה של ממש לתלמידי הישיבות.
המאמר המגובה בעובדות רבות מוביל את אורן להסיק כי חובשי הכיפות בגופי הביטחון מהווים סכנה להסכם שלום עם הפלסטינים והם אלו העומדים בדרך לשלום המיוחל.
אורן מפרט את התהליך שעברו גופי הביטחון בישראל, עד שהפכו, לדבריו, למתנגדים בפשרה המדינית והסדר סופי עם הפלסטינים.
במחווה לשולמית אלוני שנפטרה בשבת האחרונה, כותב אורן כי לפני 40 שנה, מול רגע גורלי בתולדות המדינה - שלום או החרפת הסכסוך, יצחק רבין "מסמס אז את ההזדמנות, ויתר על מרצ בראשות אלוני ונכנע ללחץ הלאומי-דתי של המפד"ל וגוש אמונים".
כך, אבד הסיכוי להסדר ירדני-פלסטיני בטרם "מלאו השטחים התנחלויות".
בשלב הבא, מתאר אורן כיצד סייע צה"ל בפיקוד מוטה גור למתנחלים במטרה "להכשיל נסיגות לצורך הסדרים". לטענתו, על אף שהמדיניות צריכה להכתיב את אמצעי ההגנה על ישראל, הממשל נהג הפוך.
כך, גייס צה"ל קציני מודיעין שהסבירו מדוע אסור לוותר על פסגות מסוימות, כי רק עליהן ניתן להפעיל תחנות התרעה. אורן מכנה זאת "תירוץ שקוף - מונחים מקצועיים בשירות השקפות פוליטיות".
בניגוד לאמ"ן, הגוף שאת עבודתו מגדיר אורן "יסודית ונטולת הטיות", מצביע הפרשן הצבאי של "הארץ" על המטה לביטחון לאומי כגוף "המשועבד להנהון נתניהו", כאשר בשירות הביטחון הכללי (שב"כ), המצב, לטענתו, חמור מכל.
שב"כ - שירות בעלי הכיפות
אורן טוען כי השב"כ הפך בשנים האחרונות ל"שירות בעלי כיפות".
שלושה מבין ארבעת בעלי התפקידים הבכירים ביותר בשירות באים מרקע דתי ומתוך כך, "מקרינים אהדה להשקפת עולם המתנגדת לפשרה מדינית שכרוכה בפינוי התנחלויות".
אורן מונה את בכירי השב"כ העומדים בצמרת, בלי בושה, כשכיפה מתנוססת על ראשם: "יורם כהן הסביל והסגור, סגנו הפעיל והנמרץ ר' - נסיך הכתר, או הכיפה - וראש האגף הערבי-איראני, מ'".
לדבריו, הכיפה שעל ראשם מעצבת את תהליכי האיתור הגיוס ואף הקידום של עובדי השב"כ.
אורן מוסיף ומתקומם על כך שלהערכה השנתית של עובדי השירות נוספה השאלה, אותה הוא מכנה "שרירותית": "האם הוא פועל לפי מערכת ערכים ציוניים".
בשל כך, טוען אורן, "השב"כ התמלא בעובדים דתיים, הרבה מעבר לשיעורם באוכלוסייה. בנות דתיות בשירות לאומי מקבלות עדיפות על חיילות חילוניות בהצבה לתפקידים מודיעיניים מעניינים, ורבות מהן נשארות בשב"כ לאחר תום תקופת ההתנדבות".
לדבריו, עובדת הפיכתו של השב"כ לשירות המלא בחובשי כיפות, מסוגלת "לגזור על המו"מ גסיסה איטית".
"השב"כ הוא הקלף הסודי, המסוכן מכולם", חותם אורן, "הארגון, המיטיב להילחם בטרור, עלול לגרום לנזק מדיני, אם יחרוג מתחומו ושיקולים פוליטיים ואישיים ידריכו את מהלכי בכיריו".