בשורה לגננות: בתום פעילות אינטנסיבית שארכה מספר חודשים, משרד החינוך הודיע הבוקר (שני) לבית המשפט המחוזי בירושלים כי לא יאפשר עוד את פעילותן של עמותות-על אשר מנכות נתחים שמנים מהתקציב שהמשרד מעביר אליהן ומותירות רק את חלקו לעמותות קטנות המפעילות גני ילדים בציבור החרדי ומשלמות את משכורות הגננות.
הנפגע העיקרי מהמהלך הוא יצחק גולדקנופף המפעיל כ-700 גנים לבנים ולבנות ואשר נגדו הצטברו במשרד תלונות מגננות על פגיעה בשכרן. עד היום הדבר התאפשר בידי גולדקנוף בזכות הפעלתן של ארבע עמותות-על אשר הגננות עצמן לא היו מועסקות בהן, מה שלא אפשר למשרד החינוך לערוך ביקורות על שכר הגננות. עמותות אלה היו נוהגות להנפיק את רשיונותיהם של מאות גנים, למשוך את תקצובם, לנכות נתח שמן מתקצוב זה ולהעביר שאריות לעמותות קטנות שמפעילות את הגנים בפועל ובהן מועסקות הגננות ומקבלות את שכרן.
המהלך, שיחל החל מהשנה הבאה, נרקם מזה חודשים במחלקה המשפטית של משרד החינוך. הבוקר הגיע הדבר לבית המשפט המחוזי בירושלים בעקבות עתירה שהגיש גולדקנוף בנושא. בית המשפט קיבל את העמדה של משרד החינוך בעניין. המשרד מצידו נעתר לבקשה להעניק ארכה של שנה לשם התארגנות העמותות הקטנות המפעילות את הגנים.
במהלך הדיון הודו נציגיו של גולדקנופף כי עמותות העל שלו "גוזרות" בין 3 ל-5 אחוזים מהתקציב שמועבר ממשרד החינוך למשכורותיהן של הגננות, אם כי במשרד החינוך מעריכים כי מדובר באחוזים גבוהים משמעותית.
גורם בכיר במשרד החינוך אומר כי "זעקות הגננות מגיעות עד לשמים. כמו בסמינרים גם כאן, לא נאפשר עוד לקבוצה קטנה של בעלי כוח לפגוע בציבור שלם. לא יתכן שתקציב שמעביר המשרד למשכורות, ינוכה בדרך, ורק חלק ממנו יגיע ליעדו".
במרכז איגוד הת"תים טענו כי: "בתגובה להחלטת השופטת הגב' נאווה בן אור עם הגעת הצדדים להסדר, החלו אנשי לשכת שר החינוך שי פירון במסע השמצות חסרות שחר נגד מנהלי הרשתות, אך גורמים המעורבים בנושא, המכירים את השתלשלות העניינים לעומקם הגיבו כי דברי אנשי השר אינה משקפים כלל את שהתרחש בדיון, ולא את עמדותיהם של בית המשפט המחוזי ושל עיריית ירושלים ואפילו לא את עמדת הלשכה המשפטית של משרד החינוך עצמו כפי שהוצגה בדיון".
"לדבריהם של הגורמים, התבטאה השופטת בעצמה בבית המשפט המחוזי נגד עמדה זו וכינתה את הפעולות של דחיית רישיונות של מוסדות התתי"ם כ"התנהגות בלתי סבירה" מצד משרד החינוך כלפי החינוך החרדי המוכר שאינו רשמי".
"בנוסף, בחר בית המשפט לומר מילים קשות על כך שמשרד החינוך, במקום לפעול בהידברות, פוגע בזכויות יסוד ומשנה הסדרים שנהגו לאורך עשרות שנים. בפועל, ונוכח ההערות של בית המשפט המחוזי, נאלץ משרד החינוך לחזור בו מכוונתו השערורייתית לזרוק ילדים לרחוב בתוך שנת לימודים על לא עוול בכפם, כפי שחשב בתחילה".