ביום שלישי השבוע התקיים דיון בוועדת הפנים של הכנסת שלך בנוגע למתווה פיתוח וקידום העיר לוד. במהלך הדיון, תקפו בחריפות הח"כים החרדים את ראש עיריית לוד יאיר רביבו בשל התנגדותו למתן אישור לפרויקט "אחיסמך" בעיר שיועד לציבור החרדי.
בראיון הבוקר (חמישי) ל"כיכר השבת", ראש העיר רביבו דוחה על הסף את הטענות נגדו ואומר: "הגעת אוכלוסיה חרדית לעיר לוד היא דבר מבורך".
לדברי רביבו, אמנם תושבים חרדים יכולים לחזק צביון העיר, אך הוא רוצה להבטיח כי "כל אוכלוסיה חדשה, לא משנה מי, תקבל שירותים נאותים הדרושים לה במרחב העירוני. לצערי, המצב בעיר לא יאפשר להתמודד עם האתגרים באכלוס הקבוצה החרדית".
בדיון טען ראש העיר כי קודם שיחתום, יש לקיים בדיקה לאופי הסוציואקונומי של הרוכשים, אך מיד אחר כך כינה אותם "פוטנציאל לגרעון" העלול לפגוע בחוסנה הכלכלי של לוד. ברשימה שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו בעקבות הדיון, כתב רביבו כי "הפיכת כל שכונת אחיסמך לשכונה חרדית תחליש את העיר".
- לפי מה אתה קובע זאת?
"לפי המאפיינים של הקבוצה", אומר רביבו. לפי יזמי הפרויקט, מדובר בקבוצת רכישה הכוללת בעיקר תלמידי כוללים. "אני לא מכיר את הרוכשים", מודה רביבו, אך מצביע על הרמה הסוציואקונומית הקיימת בשאר היישובים החרדים, הנמוכה אף מהרמה הסוציואקונומית בלוד. לשם השוואה, מודיעין עילית ואלעד בעלות מדד חברתי נמוך - 2, לעומת לוד המדורגת במקום 4.
"ככל שהעיר גדלה, ככה גדלות ההוצאות השוטפות ונופלות על כתפי הרשות", אומר רביבו. לדבריו, בשנת 2002, אושרה בניית השכונה באפיון מסוים; בנייה מודרנית של בתים צמודי קרקע עם שטחים ירוקים ופחות שטחי ציבור. אולם, לפני 3 שנים הוחלט לשנות ולצמצם את השטחים הירוקים ו-"לדחוס", כהגדרתו, גני ילדים בבנייני מגורים.
"תכנית אחיסמך" - הקמת שכונה חרדית בלוד, מהווה ההשקעה הראשונה והמשמעותית אחרי עשור עם כמעט אפס השקעות בלוד. התנאי הבסיסי להתאפשרות התכנית, היה ייעוד הפרויקט לחרדים בלבד, אך ראש העיר מסרב לחתום על התכנית במתווה הנוכחי שלה, ומבקש "לגוון את התמהיל" בקבוצות נוספות, בעלות מדד חברתי-כלכלי גבוה יותר.
- זו לא דרך להבריח את החרדים?
"מקווה שיסתדרו ביחד", אומר רביבו ומביא כחיזוק את דבריו של ח"כ אלי ישי שהתבטא נגד חלוקת בית שמש לשתי ערים, חילונית וחרדית ואמר כי "עיר חרדית תהיה בלי הכנסות, בלי מסים, בלי תעשייה. זה לא נכון לעשות את זה". רביבו מוסיף כי החרדים "לא יכולים לגור בפני עצמם. מבחינה כלכלית הם צריכים חילונים".
- כבר קרוב לעשור שהפרויקט תקוע, מדוע?
ראש העיר מגלגל את האשמה לעבר ראשי המדינה וטוען כי "לוד תשמח לקבל חרדים, רק שהמדינה תבטיח את היכולת הכלכלית. אני לא רוצה להגיע לשכונה כשגני ילדים נמצאים בקרוונים".
השאיפה שמציג רביבו היא לאפשר את לימוד תורה לצד פרנסה טובה. לדבריו, בעיר לוד אין כרגע תשתיות המותאמות לחרדים; מבחינת מוסדות חינוך, מערכת רווחה המתאימה למגזר החרדי, מקומות תעסוקה לנשים חרדיות ועוד. כדי לבסס מערכת שירותים המתאימה לציבור החרדי, יש לדאוג לתמריצים להקמת מפעלים ולהביא לעיר חברות שמתמחות בתעסוקה לחרדים.
"עם זאת", אומר ראש העיר הטרי, הנמצא חודשיים בתפקיד: "אני רוצה להבטיח לכל 2,500 הרוכשים שאעשה את הכל ובזמן הקצר ביותר, על מנת להבטיח שההשקעה לא תרד לטמיון וכי הרוכשים יוכלו לממש את הדירה ולעבור לגור בעיר".
- וברמה האישית, מה חשת כשהותקפת על ידי הח"כים החרדים?
"הרגשתי שהח"כים באים לעשות סיבוב פוליטי, את ההצגה שלהם בכנסת. לא מעניין אותם מה יקרה בלוד ואף אחד מהם לא יבוא לבקר בלוד. הם ישאירו אותי להתמודד לבד. כבן למשפחה דתית, הנשוי לאישה מבית חרדי, אף אחד לא יטיף לי מוסר. הוכחתי זאת בעבר ואוכיח בעתיד".
ראש העיר מזכיר את יחסו לשכונת חב"ד החרדית בלוד עוד כשהיה מנכ"ל העירייה ומנהל רשת המתנ"סים בעיר. "מאז כניסתי לתפקיד, השכונה קיבלה תשומת לב מירבית. לא בכדי זכיתי לאמון של 90 אחוזים מתושבי חב"ד". ראש העיר רביבו חותם בהבטחה כי "נמשיך לטפח את האוכלוסיה החרדית ולהעניק להם את השירותים המגיעים להם".