חוק הגיוס: יש אלטרנטיבה דמוקרטית

רגע לפני ההצבעה הגורלית, התקיים היום (א׳) מפגש מיוחד בין נציגי התקשורת החרדית עם שניים מבכירי המכון הישראלי לדמוקרטיה: סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופסור ידידיה שטרן, לשעבר חבר בכיר בוועדת פלסנר לשוויון בנטל ועו"ד ד"ר חיים זיכרמן חוקר בפרויקט "חרדים ישראלים" במכון. לאחרונה, אף מונה במכון דובר לתקשורת החרדית, צוריאל שרון, מתוך הכרה בחשיבות הדו-שיח התקשורתי עם הזרמים המגוונים בחברה החרדית.

פרופסור שטרן ועו״ד זיכרמן הציגו מתווה אלטרנטיבי לגיוס החרדים. לפי ההצעה, יש לראות בלימוד התורה תוצר לאומי הדורש השקעה. מאחר ולימוד התורה הוא ביטוי ליהדותה של המדינה, יש אינטרס ליצירת תנאים מספקים לקיומו.

אלא שהערך הבולט העומד איתו במתח, הוא השוויון בנטל. פרופסור שטרן מסביר כי לימוד התורה האבסולוטי נתפס כלא-אוטנטי בעיני הציבור הישראלי, הרואה אותו כאבחנה בין דם לדם.

ההצעה שואפת לאזן בין שני הערכים,לימוד התורה והשוויון בנטל, כך שתשמר האחווה בעם בבחינת ״עמו אנוכי בצרה״, כהגדרתם.

״עם כל הכבוד לרטוריקה, זה לא ביטול תורה, אלא החשש שבעקבות הצבא, משהו בזהותם יתערער״ קובע פרופסור שטרן ומוסיף כי ״כליברלי אני אומר שזה אנטי ליברלי במהות - כפיית גיוס כתכסיס לשינוי הזהות החרדית ברמת הפרט, הקהילה והלאום כולו״.

המתווים הקיימים כעת, קוראים להציב יעדי גיוס, כך שתוך 5-6 שנים, שני שלישים מהגברים החרדיים יגויסו לצבא ו-1,800 מתוכם יוגדרו כ-"עילויים", אשר יקבלו פטור מן הגיוס. הציבור החרדי יידרש לעמוד ביעדים בעזרת תמריצים כלכליים, שכלל לא נקבעו. במידה והחרדים לא יעמדו באותם יעדים, יוטלו עליהם סנקציות כלכליות ואף פליליות.

״איך יקבע מי לה׳ אליי ומי לרמטכ״ל?״ שואל שטרן, ״על פי מנגנון שעדיין לא ברור״. כלומר, קיימת הצעה שוועד הישיבות הוא יהיה הגוף שיחליט. אך שטרן מצביע על הבעייתיות שבעניין:

ראשית, מדובר בהפרטה של החלטת הגיוס, גורם פרטי שלא חסין ללחצים, מה שמהווה פרצה הקוראת לשחיתות. שנית, כאשר אין פתרון למנגנון אמיתי ואובייקטיבי שיבחר, אי אפשר להפעיל סנקציות פליליות. ובסופו של יום, יפגעו אלו שבאמת ובתמים מתכוונים ללמוד תורה.

הפתרון המומלץ

כדי להתגבר על בעיית הזהות היהודית, מציעים שטרן וזיכרמן לדחות את הגיוס לגיל 22. אז, רוב הגברים החרדים כבר נשואים, כאשר ההנחה היא שלאדם נשוי יש זהות יותר מוגדרת. על אף שדחיית הגיוס פוגעת באיכות השירות ומייקרת את עלותו, טוענים השניים שזהו הוויתור של השוויון בנטל כדי ליצור את האיזון הרצוי. שטרן מציין כי למעשה, גם עבור החברה הכללית, אין זו בעיה. מכיוון שלאחר שירות שיימשך שנתיים, יפנו החרדים להשכלה גבוהה בגיל 24 - הגיל הממוצע בישראל - ומשם ישתלבו כמו כולם בשק העבודה. הצלחת המתווה אותו הם מציגים נשענת על הקריטריונים הבאים: ישימות פוליטית, תקיפות משפטית והשגת תועלת חברתית לציבור בישראל.

שטרן מבקש להדגיש כי "לא כופים על אף אחד שום דבר. אם כולם רוצים ללמוד תורה, לבריאות. אלא שמדינת ישראל לא שמחה בכך. היא חושבת שזה לא נכון. היא חושבת שזה מוגזם ופוגע ביכולתה לשרוד. ולכן היא תממן בצורה פוחתת והולכת את לימוד התורה אם לא יעמדו ביעדים". במידה ולומדי התורה יגלו רצינות וכן, יהיו מספרים גדולים של מתגייסים בני 22, "מדינת ישראל תגדיל את סך ההשקעה הלאומית בלימוד תורה, זאת מאחר ואין סיבה שלימוד התורה יהיה מעוני, לדבריו.

השתיקה של הרבנים

משה גרילק, עורך מגזין 'משפחה' ציין בדיון כי למעשה תהליך השתלבות החרדים בחברה הכללית החל עוד מזמן, אלא שאז בחרו הרבנים לשתוק באופן מודע כדי לאפשר תהליך נכון. ברגע שהמדינה יצאה מול החרדים באגרסיביות, נוצרה רגרסיה שחיבלה בכל מה שהושג.

במפגש לקחו חלק דן לנדאו - ראש צוות היישום במכון לדמוקרטיה, צוריאל שרון - יח''צ דתי-חרדי ומנהל תחום ניו מדיה במכון הישראלי לדמוקרטיה, משה גרילק - עורך משפחה, אלי פלאי - בעלים ומו"ל של משפחה, אלי אדלר - איש חינוך במגזר חרדי, שבתאי בנדט - וואלה! חדשות, ישראל כהן - כיכר השבת/מרכז העניינים, חיה כהן - כיכר השבת, לימור שטרן - קוקר, חנן גרינווד - עורך כיפה, נתנאל לייפר - קול האמת ואיש היח"צ עמרם כהן.

צילום: אהרן והב - חדשות 24