החיסול המקדמי, מניעת היכולת להרים את הראש ולראות מעט אור בקצה המנהרה, זהו מתכון לייאוש שאין שכמותו. עבור היחיד והכלל.
פרעה של פרשתנו, היטיב לעשות את הרע הזה לבני עמנו, בכך שהוא גזר על 'הזכרים' – מעשה שהוא מעין סתימת הגולל של כל תקווה, מעשה נבזי שיש בו כדי לחסום כל אור אפשרי אפילו כזה מזדמן, שעשוי להוות מעין קרש הצלה, מזדמן. כזה שיש בכוחו להציל 'עשוק מידי גוזלו'.
אך מסתבר כי 'המנהיג של הבירה' חשב אחרת, וכך יצא שדווקא מתוך ביתו של אותו פרעה, באה ההצלה הגדולה לבני ישראל, והיאוש הפך במהרה לתקווה ולחזון, על ידי לא אחרת מאשר בתו האהובה של הרודן פרעה – בתיה, היא זו שגידלה את משה שהנהיג את ישראל החוצה ממצרים מידי שעבודו של פרעה, לא זו אף זו, בכך ששילמה במזומן, ובכסף טוב העובר לסוחר, לאמו האמיתית של משה כדי שזו תואיל בטובה להניק את הילד.
עם הקמתו של צה"ל בידי אלו שהכריזו על 'עם חופשי בארצנו', כזה שלא רק משוחרר משעבוד הגולה, אלא גם מבקש לפרוק כל עול 'מלכות שמים' מעליו, הוכרז הצבא החופשי כמוקצה מחמת מיאוס, בעיני גדולי ישראל, אלה שקבעו ויקבעו את הסדר היום הציבורי של המגזר החרדי.
אלא שעם השנים, הבין צה"ל, כי בכדי להסיר ולשנות את ההגדרה הקשה שצה"ל הוא 'מוקצה' בהמגזר, יש לעשות מספר שינויים והתאמות.
ואלה נעשו, בד בבד, עם הצבתם של רבנים צבאים, ראויים, שידעו להוביל מדיניות של הקפדה על קלה כבחמורה, בכל הקשור לכשרות, ושמירת שבת ושאר מצוות החלות על הפרט באשר הוא.
הדמויות שהובילו את הדת בצה"ל, היו משכמם ומעלה, החל מהרב גד נבון – זצ"ל, דרך אחרים וטובים שיבדלו לחיים ארוכים וטובים, הרבנים בקשט, לבנון, זינגרביץ, חבר, מחפוד ועוד. לכל אלו היה מכנה משותף אחד – רמת כשרות ושבת מהמובילים במוסדות המדינה – לא פחות.
בעקבות כך, התפתחה לה בצה"ל מגמה של גיוס חרדים, תוך התחשבות מרבית ומצוינת בכל צרכהם – באשר הם.
הכול דבש...
יש כשרות, יש שמירת שבת, יש הפרדה בין המינים, אפילו שיעורי תורה על ידי מגידי שיעור בעלי שם ותהילה – שפקדו את המשרתים ביחידת, והרביצו בהם תורה ומוסר. אווירה ישיבתית, לא פחות, 'חזון אחרית הימים' – לא פחות.
התוצאה לא איחרה לבוא, ואלפי חרדים מצאו עצמם בדרך כזו או אחרת, משרתים בצה"ל במסגרות ה'שחר' השונות והנח"ל החרדי.
נדמה לי, כי אנו מרוב עשייה, ודהירה קדימה, אולי התבלבלנו, ייתכן ושלא שמנו לב. מסתבר שהיו גם כאלה שנסחפו, כאלה שטרם מיצו עצמם בלימוד התורה, כאלה שהסיקו מסקנות מרחיקות לכת, בכך שדימו בנפשם, כי זו הדרך - של שירות בצה"ל, ויציאה לעבודה. אותם המתבלבלים, הם כבר מחזור שני של בני ישיבה, ולכן הם ראו בעיני רוחם, שתי אופציות, ושתיהם טובות מאד וראויות להפליא, האחת היא ישיבה בישיבה והשנייה, שירות בצה"ל.
הם הגיעו למסקנות אלו מעצם העובדה שחברים טובים מספסל הלימודים של יום קודם, מרשתים בצה"ל, ולא צמח להם קרניים, עובדה, הם משתתפים בשיעורי תורה, והם חרדים לכל דבר ועניין, אם הם יכולים, אז למה אנחנו לא? כך נוצר מצב, שהפיתוי והרצון לחיים גשמיים טובים יותר, משכו אותם.
האם זהו מצב אופטימלי, האם זהו המצב הרצוי, או שמא לא?
אנו שלא שמנו לב, סברנו שכן!
אנו סברנו, כי מי שמיצה עצמו בישיבה ובכולל, מי שפרנסתו דחוקה לו, חשוב שתישמר לו האופציה של שירות בצה"ל והשתלבות בשוק העבודה.
על הזליגה לא שמענו ולא ראינו.
נראה כי הקב"ה חשב אחרת, עובדה היא, כי יאיר לפיד מי שמחסל בימים אלו את מפעל הגיוס של הציבור החרדי, הוא זה שנפשו חשקה לחסל את הישיבות, ובאופן אירוני הוא זה שמחזק אותם, הוא זה שסוגר את שערי צה"ל בפני החרדים, והוא זה שקושר אותם חזק יותר לספסלי הישיבה, ממש כמו פרעה בשעתו, וסליחה שבהשוואתי - פגעתי בפרעה, או בלפיד, כל אחד שיקח את זה לאן שהוא רוצה...
נכון שבדרכו של פרעה הומתו ילדים רבים, אך הישועה לא איחרה לבוא, והחזון הפך למציאות, ואנו לעם יראי ה'.
דור דור ודורשיו, דור דור ופרנסיו...
גילוי נאות: כותב טור זה הינו סא"ל במיל', ששירת שירות צבאי ארוך - בקבע, אהב את הצבא ואת השירות בו, ועד עצם היום הזה הוא משתייך לציבור שעושה מילואים.