חבר-הכנסת אלעזר שטרן (התנועה) תקף הבוקר (רביעי) במליאת הכנסת את ימי "בין הזמנים" הנהוגים בישיבות, שר הביטחון משה (בוגי) יעלון הבטיח לבדוק זאת.
בשאילתה שהגיש, אמר שטרן כי "בתקנות ישנן הוראות בדבר חופשות מרוכזות לתלמידי ישיבות שנדחה שירותם - סך הכול חופשה מרוכזת בת 76 ימים".
"רצוני לשאול", המשיך שטרן, "1. מדוע מאפשרים לתלמידי הישיבות חופשה ארוכה בהשוואה לחופשת חיילים לוחמים? 2. לקראת החקיקה החדשה בנושא - האם מצב זה עתיד להימשך?".
שר הביטחון משה יעלון עלה להגיב ואמר כי "תקנה 6 לתקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, תשס"ה-2005 שניתן לכנותן 'תקנות חוק טל' שתוקפן אמנם פקע כבר, כידוע, באוגוסט 2012 קבעו שלוש תקופות חופשה מרוכזת לתלמידי הישיבה; חופשה בין יום י"א בתשרי ליום ל' בתשרי, חופשה בין יום א' בניסן ליום ל' בניסן וחופשה בין יום ה' באב ליום ב' באלול - סך הכול כ-80 ימי חופשה, מתוכם 35 ימי שבת וחג ו-45 ימי חופשה נטו, ניתן להגיד".
"בתקופת דחיית השירות בני הישיבה הם בגדר תלמידי ישיבה המיועדים לשירות ביטחון - מלש"בים, כפי שאנחנו קוראים לזה - ואינם בגדר חיילים בשירות סדיר", המשיך יעלון, "על כן נכון בתקופה זאת להשוות את תנאיהם יותר לתנאי תלמידי בית-ספר תיכון המיועדים לשירות ביטחון מאשר לחיילים בשירות סדיר. לשם השוואה תלמידים בבית-ספר תיכון זכאים לכ-125 ימי חופשה".
"לשאלה השנייה לגבי העתיד", הוסיף יעלון, "לנוכח העובדה שאנחנו בתהליך של חקיקה חדשה, כעת בוועדה באחריות חברת הכנסת איילת שקד אני כעת מגבש את התקנות לעניין הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19 והוראת שעה), של שילוב תלמידי הישיבות; שכן מדובר כרגע בהצעת חוק שטרם עברה קריאה שנייה ושלישית".
"נושא החופשות עלה בדיוני הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק בעניין השוויון בנטל בשירות הצבאי, בשירות האזרחי ובשוק העבודה", אמר שר הביטחון, "ראש אגף מוסדות תורניים במשרד החינוך ביקש להוסיף לתקנות שהותקנו כמה ימי חופשה - בין חמישה לשבעה ימים - שידווחו מראש על-ידי ראשי הישיבות למטרות של פעילות בני הישיבה מחוץ לישיבה, כגון חתונה של בן ישיבה, לוויה, הילולה, חגים נוספים כמו: פורים, יום ירושלים וכדומה".
בסיום דבריו, אמר יעלון כי "הנושא נמצא על שולחני, ואני אבחן אותו, והוא יבוא לידי ביטוי במסגרת התקנות החדשות שילוו את החקיקה המחודשת של החוק המכונה 'שוויון בנטל'".
ח"כ שטרן עלה להגיב לתשובת שר הביטחון ואמר כי התשובה שלו לא הקלה עליו. "שנינו מכירים בערך לימוד התורה; כל כך מכירים שגם שנינו חושבים שיש כאלה שבאמת צריכים להיות פטורים משירות צבאי ולהתעסק רק בתורה", אמר שטרן, "האבסורד הזה שבין הכרת הערך הזה ל-76 ימי חופשה - והשר, מה שאתה אמרת לי בתשובתך זה שעוד יש כאלה שרוצים תוספות לאותם ימים של פורים וחנוכה ושמחות משפחתיות".
"למה הדברים האלה נראים לי כל-כך אבסורדיים?", תהה שטרן והוסיף, "אני רוצה להגיד לך מאיפה זה נולד. יש מחלוקת, אבל אולי יאשרו. באירופה פעם לקח המון זמן להגיע לישיבות עם הכרכרות בשלג. אז עד שנסעו הביתה ועד שחזרו הביתה – ויש עוד דבר שהיה חסר אז באירופה – כשיצאו הביתה כבר היו צריכים להשתתף בעבודות הבית. אני, ברשותך, השר, רוצה לומר את הבעייתיות, ואני רוצה להפריד בין שני סקטורים".
"יש לנו חיילים לוחמים בתקנות משרד הביטחון. לחייל לוחם, אדוני השר, יש 20 יום בשנה. תראה איפה האבסורד, אבל אצלך ביד או אצלנו, ובוועדה לשוויון בנטל, לצערי הרב, שאני מקפיד לשבת שם, זה לא תפס את המקום הראוי לו", טען שטרן.
"השאלה היא פשוטה, האם בכוונת שר הביטחון - אחד, האם דעתו נוחה מלמעלה מ-76 ימי חופשה בשנה גם לחיילים בשירות סדיר? זאת אומרת, לבני הישיבות שהם חיילים סדירים לכל דבר ועיקר, באותו זמן הם מקבלים נסיעות חינם. אם קורה להם משהו, הצבא אחראי. מערכת הביטחון נותנת להם למעלה מ-76 ימים. השאלה השנייה: איך אנחנו משנים את זה?", סיים שטרן את דבריו.
ח"כ משה גפני שביקש להגיב לדברים ולהגיש שאילתה לשר הביטחון, אמר בפתח דבריו כי הוא תומך בהגדלת שכר המשרתים, אך פנה להתייחס לשאילתה שהגיש שטרן.
"חבר הכנסת שטרן הוא איש מלומד, הוא גם יודע על הכרכרות, מה שהיה באירופה, כשנסעו לישיבות", אמר ליצמן, "לדעתי הוא גם יודע מה שקורה היום, הוא יודע. אם הוא לא יודע, אני אקח אותו. באותה תקופת חופשות עליהם מדובר, שאלה דברים פורמאליים, שבעצם זה צריך להיות למען ביקורת, האם נמצאים בישיבה או לא נמצאים בישיבה. בכל החופשות האלה, כולל ימי שישי ושבתות, תלמידי הישיבות ממלאים את היכלי הישיבות ולומדים. אני מזמין אותך, תבוא ותראה".
"אני שואל אותו, לא אותך. אם אתה יודע על הכרכרות באירופה מלפני 100 שנה, אתה בוודאי יודע מה קורה ב-2013 בהיכלי הישיבות בתקופת החופשה שעליה דיברת. מי שביקש - לא ראשי הישיבות ביקשו את החופשות האלה. מי שביקש את החופשות האלה היה מנהל אגף המוסדות", טען גפני.
"אבל, זאת השאילתה, אדוני היושב ראש הכנסת, הכי משונה שנתקלתי בכנסת, הכי משונה", אמר גפני והמשיך, "למה? מכיוון שמה רוצה חבר הכנסת שטרן? הרי בידיו ההחלטה מתי החופשות, הרי זה מופיע בחוק. שר הביטחון יש לו הרבה מאוד סמכויות בעניין הזה, אבל הוא פועל לפי החוק הקיים. יכול חבר הכנסת שטרן להציע שלא תהיינה חופשות של כך וכך ימים. שר הביטחון הציג את זה נכון, הרי חלק מזה אלה חגים וחלק זה בכלל שבתות, שגם אז לומדים. אני יכול להראות את זה. מה הוא רוצה ממשרד הביטחון? תגייס רוב בוועדת שקד".
"תגייס רוב. אתה יודע? נראה עוד כמה דברים. נראה מה אתה מציע שם, אולי אני אתמוך", עקץ גפני את שטרן, "לכן זאת שאילתה מאוד מאוד משונה, שתוצאותיה של השאילתה הזאת הם כך: תלמידי ישיבות יש להם חופשות, נוסעים לא יודע לאן. זה שקר מוחלט. אני אומר בוודאות מוחלטת, רובם לומדים בתקופת החופשות. לעומת חיילים קרביים שאין להם חופשות. המשמעות התקשורתית של השאלה הזאת, שאין לה שום ערך מעשי, היא רק הסתה נגד תלמידי הישיבות".
"אני אומר ובזה אני מסיים, בשאלה לשר הביטחון: השוויון בנטל הוא החיילים, החיילים הקרביים, החיילים שאינם קרביים, החיילים שנמצאים בקריה. השוויון בנטל זה אלה שלומדים תורה. אי-אפשר לקיים צבא יהודי בלי לומדי תורה. החופשות מעניינות אותי כשלג דאשתקד. תעזוב את זה, תחוקק", הוסיף גפני.
שר הביטחון יעלון השיב ואמר כי "בתשובה לשאלות שנוגעות לחופשות תלמידי הישיבה, אני אינני עושה השוואה בין מספר ימי החופשה של תלמיד ישיבה לבין מספר ימי החופשה של חייל. זה לערב מין שבאינו מינו. מרגע שהחלטנו שאנחנו מכירים בערך לימוד התורה ומאפשרים מסלול 'תורתו אומנותו' שהוא מסלול ייחודי שצריך לבדוק אותו עניינית. האם האופן שבו אנחנו מאפשרים ימי חופשה משרת את המסלול הזה או לא משרת את המסלול הזה? בוודאי לא ניתן להשוות את זה למסלול של חייל קרבי או חייל אחר, שבו יש ימי חופשה שמוגדרים כחופשה צבאית ויש חופשות, כמובן, שהן לרגל שבתות וחגים. לכן ההשוואה, לדעתי, איננה במקום".
"בכל מקרה, מאחר והנושא עלה, כפי שעניתי בתשובה לשאלה מלכתחילה, הנושא ייבחן במסגרת התקנות שתלוונה את החוק, שאני מקווה שיחוקק בכנסת הזאת, איך משלבים את תלמידי הישיבות הן במסלול השירות הצבאי והן במסלול השירות הלאומי אזרחי", הוסיף יעלון.
