ראש עיריית בית שמש משה אבוטבול הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים את תשובתו לעתירות שהוגשו בדרישה לבטל את תוצאות הבחירות לעירייה בטענה לזיופים שנערכו במהלך הבחירות.
לפני ימים אחדים, אישי ציבור חרדים בבית שמש הרימו גבה כאשר היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, עתר לבית-המשפט בדרישה לערוך בחירות חוזרות לאור הזיופים שנתגלו ביום הבחירות.
קראו עוד:
• הבחירות בבית שמש: היועץ המשפטי ערער על התוצאות
• העדויות נחשפות: כך פעלה שיטת הזיוף של אנשי פרוש
• אלי כהן נערך לבחירות: "אולי ש"ס תתמוך בי, זה הגיוני"
• משה אבוטבול: "איני חושש; בתוך חודש אקים קואליציה"
אישי ציבור חרדים רבים תקפו את החלטתו ומשפטנים אף טענו באוזנינו כי החלטתו הייתה החלטה פוליטית גרידא ולא משפטית וכי לעתירתו לא תהיה כל השפעה על החלטת השופטים שבין כה היו דנים בעתירה שהוגשה מצד אלי כהן שהפסיד בבחירות וכעת דורש לקיימם פעם נוספת.
הבוקר (שישי) ראש העיר משה אבוטבול הגיש את תשובתו לבית המשפט המחוזי בירושלים באמצעות פרקליטו, עו"ד יעקב וינרוט, הנחשב לאחד מבכירי הפרקליטים בארץ.
בתשובתו כתב ראש העיר כי היועץ המשפטי לממשלה נקט בצעד קיצוני ללא סיבה מוצדקת לפסילת תוצאות הבחירות בהם נבחר אדם חרדי.
אבוטבול טען עוד כי חקירת המשטרה נמצאת עוד בראשיתה וכי כל העת חוקריה מזמנים עדים נוספים למתן עדות, וכי הראיות לזיופים שנמצאים בידי המשטרה שהוצגו בפני היועץ וינשטיין, דלות מאוד.
לדברי עורך הדין וינרוט, שבפגישתו עם הנציגים החרדים אמר כי קלה תהיה עבודתם לדחיית העתירה על הסף, ניתן להוכיח בוודאות כי מדובר בעשרות מקרים בודדים בהם השתמשו האנשים החשודים לכאורה בשימוש בתעודות זהות מזויפות וכי הן לא היו יכולות להשפיע על תוצאות הבחירות כלל וכלל.
לטענתם, בעוד מספר הזיופים בבחירות עומד על עשרות מקרים בלבד, הפער בין אבוטבול ניצח לאלי כהן שהפסיד, עומד על כמעט אלף קולות.
כזכור, על פי טענת היועץ המשפטי לממשלה ומשרדו, הממצאים החמורים ביותר שנחשפו בחקירה, מלמדים על ניסיון מתוכנן, מכוון ושיטתי, בהיקף נרחב, לפגוע בטוהר הבחירות ולהשפיע על התוצאות באמצעות פעילי סיעות שהתחזו לאחרים והצביעו במקומם לסיעה ששלחה אותם ולמועמד המומלץ על ידה לראשות העיר.
"מדובר היה בתופעה רחבת היקף שהייתה ידועה ומוכרת לרבים בחוגים מסוימים בעיר. לפי הראיות שנאספו, הפעילות תוכננה מראש עוד לפני יום הבחירות וכללה שידול של בעלי זכות בחירה למסור את תעודות הזהות שלהם לפעילים. תעודות הזהות נאספו לאחר פניות טלפוניות מוקדמות, באיסוף ישירות מהבתים על ידי הפעילים או באמצעות נקודות איסוף ומפגשים בבתי הכנסת ובמקומות אחרים. ביום הבחירות נערך מבצע לשיגור מתוזמן של המתחזים להצבעה בקלפיות והחזרתן של תעודות הזהות למוקדים ולבעליהם המקוריים".
"לפעילות שיטתית זו ולתוצאותיה נודעת חשיבות מכרעת, בפרט כאשר מדובר במערכת בחירות שבה ההפרש בין שני המועמדים המובילים לראשות העיריה הינו מזערי, כ- 2.7% מכלל הקולות הכשרים על פי הפרסום ברשומות, שהם 956 קולות בלבד", טענו במשרד המשפטים.