1
ברגע הראשון חשבתי שזה זעם חולף. כמה כבר אפשר להתעצבן מנאום לא חשוב של חברת כנסת לא חשובה. אבל כנראה שטעיתי. עובדה, עבר יותר משבוע וזה עדיין מטריד אותי: מה הביא את ח"כ רות קלדרון להיכנס ככה בכמה חרדים – סליחה, בכמה צעירים עם "לבוש של תלמיד חכם" – שישבו ביציע?
ולמי שפספס את המעמד, הנה השתלשלות העניינים בקצרה. יום שני שעבר, ח"כ רות קלדרון מ'יש עתיד' עולה לדוכן הכנסת כדי לעסוק בחוק המסתננים. בסוף הנאום, אחרי שדיברה בכאב גדול על המסתננים מאריתריאה וילדיהם וכמה אנחנו לא מספיק רגישים למצוקתם, התברר לה שנשארו עוד כמה שניות כדי לנצל עד תום את שלוש הדקות שהוקצבו לה. ומכאן זה התנהל כך, מילה במילה, לפי פרוטוקול הכנסת:
רות קלדרון: "דבר אחרון שאני רוצה לומר ב‑27 השניות שלי. החילול השם היום יומי הזה של אנשים שלבושים כתלמידי חכמים ויושבים פה במליאה למעלה בבטלנות, בלי ספר, שעה אחרי שעה, מוציא אותי מדעתי. זה מבייש את הלבוש של תלמיד חכם, זה מבייש את הערך של ביטול תורה. ואני מבקשת מכם או להביא ספרים או ללכת לבית מדרש וללמוד! תודה רבה".
מיכל רוזין (מרצ): "מה זה מפריע לך? מה, את מחנכת אותם?".
רות קלדרון: "לי זה מפריע, אני כבן אדם שמעריך את התורה אני לא יכולה לסבול אנשים מתבטלים ברשות התורה. קשה לי".
מיכל רוזין: "בגלל שהם חרדים הם צריכים לשבת פה וללמוד?"
רות קלדרון: "בגלל שהם חרדים והם ממומנים בישיבות ובשביל שהם ילמדו תורה הם ממומנים מכספי. זה מבייש את התורה".
אילן גילאון (מרצ): "מה זה עניין שלך?"
רות קלדרון: "זה ביטול תורה קוראים לזה, זה בושה וחרפה".
קריאת ביניים בלתי מזוהה: "אבל מה זה מפריע לך?"
רות קלדרון: "זו בושה לתורה, שיורידו את הבגדים האלה!".
מיקי רוזנטל (העבודה): "זה בושה איך שאת מתנהגת".
מיכל רוזין: "הם באים לשמוע, למה לא?"
רות קלדרון: "יום יום, עשרות..."
מוחמד ברכה (חד"ש): "מה זה עניינך?"
היו"ר יצחק וקנין (ש"ס): "רבותיי, להפסיק את ה... חברת הכנסת רות קלדרון, נא לגשת למקומך. רבותיי, רבותיי. חברת הכנסת רות קלדרון, נא לשבת במקומך".
קריאת ביניים: "את מדברת עליהם כקולקטיב?"
רות קלדרון: "מה שקרה זה שזאת בושה לתורה, פשוט מאוד".
היו"ר יצחק וקנין: "רבותיי, רבותיי... רבותיי, סדרנים, נא לעשות סדר שם".
2
מה שקלדרון עשתה מעל דוכן הכנסת ב‑27 השניות האלה חמור בעיניי הרבה יותר מלשפוך מים על ח"כ בוועדה או להרביץ לחנין זועבי במליאה. אם ננתח את הטקסט הזה לעומק, וזה מה שמיד נעשה, נגלה כאן את תמצית היש-עתידיות: שלילת האחר, פגיעה בו (פגיעה תקציבית, וחמור הרבה יותר מזה: פגיעה בלגיטימציה שלו להתקיים בדרכו) ולסיום גם חינוכו מחדש. והכול בהתנשאות מגעילה.
אבל לפני הכול, מה שהכי הרס אותי השבוע זה שדווקא דוברים חרדיים הסכימו עם קלדרון. "טוב שמישהו אמר את האמת. הגיע הזמן לשים סוף לבטלה הזאת", הם אמרו, "זה באמת חילול השם שבחורים צעירים יושבים ביציע". הם צודקים, לשיטתם, אבל המניע שלהם והמניע של קלדרון כל כך שונה. סורי, אני ממש לא מסוגל לקבל את האמת ממי שאמרה, אם הוא כל כך צבוע.
הרי למה לחרדים לא נוח עם התופעה של בחורי ישיבות ביציע הכנסת, בטרמפיאדות, בפיצוציות ובכל מקום שהוא לא סטנדר? כי כואב להם לראות צעירים שתורתם אמורה להיות אומנותם מתרשלים במשימה. אכפת להם מאותם בחורי ישיבות, אכפת להם מכבודה של תורה, הם היו רוצים לראות כמה שיותר תלמידים שעולים ומתעלים במעלות התורה והיראה. לכן זה כל כך מתסכל אותם לראות איך החבר'ה האלה לא עושים את זה. איך הם מתרשלים בנשיאה בנטל, ועוד במופגן, בפרהסיה.
עכשיו, למה לקלדרון מפריע לראות את אותם חרדים ממש? בדיוק מהסיבה ההפוכה. לא כי היא דואגת לעולם התורה, אלא כי היא רוצה לשנות את עולם התורה. היא תגיד לדוסים האלה איך להתנהג. כרגע, הם פשוט מפריעים לה בעיניים. זה לא שהיא לא רוצה אותם בקואליציה, היא לא רוצה אותם במרחב שלה. היא אפילו, לא יאומן, אומרת עליהם "שיורידו את הבגדים האלה!".
תחשבו על זה: לכאורה, זה אמור היה להיות שיא האידיאל של 'יש עתיד' – הנה, הוצאנו אותם מהישיבה ומהגמרא, והם עזבו הכול ובאו לכנסת לראות איך הרשות המחוקקת עובדת. הרי במצב הפוך, אם 'יש עתיד' הייתה, נאמר, כופה בחוק על תלמידי ישיבות לבוא לסיור בכנסת כדי "לחזק את תודעתם הדמוקרטית", הייתה מתעוררת מהומה על כפייה חילונית, נכון? והנה פה, ימות המשיח לשיטת קלדרון – חרדים יושבים ומקשיבים לה נואמת במליאה.
לא, גם זה מפריע לה. כי הם "מבטלים תורה". מצד אחד היא מקצצת בלחם ובחמאה של אותם מוסדות לימוד תורה, ומצד שני נוזפת בהם שהעזו להוציא משם את האף ולהיראות בפרהסיה הישראלית. כשחושבים על זה, קלדרון ממש נתנה להם שיחת מוסר של המשגיח שלהם. זו הפוזה האהובה על אנשי 'יש עתיד', פוזת המשגיח המוסרי. זה הרי מה שהצעירים האלה ישמעו מהמשגיח כשהם יחזרו לישיבה (בהנחה שהם בכלל רשומים בישיבה. אולי הם עורכי דין, קלדרון? אולי הם נהגי אוטובוס? אולי הם עיתונאים? פועלי זבל? למה כל חרדי, בשבילך, הוא בטלן? כי ככה קל לך לראות את המציאות ולסלק את כולם בחזרה לבית המדרש, שלא יפריעו לך במרחב?).
מה הפלא שכנגד יחס מחפיר כזה כלפי הזר (שלרוע מזלו אינו אריתראי) נזעקו יחד גם מיכל רוזין ממרצ, גם מיקי רוזנטל מהעבודה ואפילו מוחמד ברכה מחד"ש.
3
חייבים לציין שקלדרון היא עוד מהטובים של 'יש עתיד'. באופן אישי היא אישה חביבה, או לפחות הייתה מוכרת ככזאת עד שהגיעה לכנסת והתחילה לצעוק על דוסים. והאמת היא שרבים שם הם אנשים נחמדים מאוד. אבל מקרה קלדרון מוכיח לנו מה קורה כשאדם חביב מגיע לסיעה שבמשך קרוב לשנה עסוקה בעיקר בדבר אחד: לחפש, בעזרת 'קונטרול אף' מטאפורי, כל אזכור של המילה "חרדים" בתקציב, בחוקים, בתקנות, ופשוט לזמבר להם את הצורה – לאברכים בכוללים, לבחורי הישיבות, לתלמידות הסמינרים, לילדי הגנים ותלמודי התורה (סליחה, זו לא המטרה היחידה שלהם. יש גם את הניסיון התמידי לעצור את הסחף בסקרים ולרומם את מנהיג-העל לפיד). על פוליטיקאי שזה סדר היום שלו, כבר אי אפשר לומר שהוא אדם נחמד ומנומס. הוא אדם כוחני.
ואני לא מדבר על אג'נדה חקיקתית, על שינוי סדרי עדיפויות, על קידום ערכים שהמפלגה מאמינה בהם. זה לגיטימי. אבל ב'יש עתיד', רק ב'יש עתיד', יש את הצביעות הזאת. זה נודף מכל סטטוס שלהם ומכל מסיבת עיתונאים: אנחנו אנשי תנועת המוסר וכל השאר פוליטיקאים ישנים. זה מה שהם משדרים, כשבעצם, בפועל, הכול נעשה תוך כדי רמיסה, פשוט רמיסה, איפה שרק אפשר, של כל מי שהוא לא הם. כי הרי החרדים "ממומנים מכספי" כמו שאמרה קלדרון, אז אני אגיד להם מה ללמוד ואיך ללמוד, מתי לפתוח גמרא ומתי לסגור גמרא.
לא, גברת קלדרון הנחמדכוחנית, יש כאן מדינה שלמה ומגוונת ויש בה הרבה סוגי מגזרים, והרבה צרכים, ואת לא מממנת את תלמידי הישיבות בדיוק כמו שאני לא מממן את הבניין החדש והיפה מידי של 'הבימה' שפועל תוך חילול שבת. בעצם, אני כן מממן, אבל ברור לי שזה המחיר שאני משלם בהיותי אזרח במדינה דמוקרטית מרובת ערכים.
4
למחרת, קלדרון התנצלה. קראתי את ההתנצלות. היא בעצם חזרה שם בדיוק על מה שאמרה יום קודם. זה הזכיר לי את ההתנצלות של מיקי לוי על כך שאמר "טפילים", או של השר פירון על כך שאמר "פרזיטים", או של עדי קול על כך שהעזה לחשוב לבד, או של יאיר לפיד על כך שלא ידע עד עכשיו איך משרד האוצר עובד – גם אחרי ההתנצלות הם תמיד נשארים מוסריים יותר מכולנו.
הרי לו רק יכלה קלדרון, היא הייתה נכנסת לישיבת חברון, פוניבז' או כנסת יצחק בחדרה וצועקת על הבחורים: "תתביישו לכם, זה חילול השם זה שאתם כל היום רק לומדים ולא משתלבים בישראליות. תלמדו ממני, הנה, גם אני יודעת ללמוד גמרא, וכשאני עושה זאת בנאום בכנסת יש מאות אלפי כניסות ביוטיוב, לא כמו אצלכם. בושה!"
מה לעשות שהחרדים שהגיעו למליאה פשוט יותר נגישים לה. אה, וגם פחות יכולים לענות לה. כי גם אם יענו, איש לא ישמע. הלא יש זכוכית משוריינת שמפרידה בין הח"כים במליאה לבין פשוטי העם. או במקרה הזה: עלובי העם. כמה זה סמלי. חברת כנסת צועקת, ממש צועקת, ומורה באצבע מאשימה על קבוצת חרדים מאוד ספציפית (בשידור בערוץ הכנסת אפשר היה אפילו לראות אותם אחד אחד, זזים במבוכה נוראה). מן הסתם היה לפחות לכמה מהם מה לענות לה, אבל לא יוצא להם שום קול. הם דגים שחורים באקווריום שקוף.
ואגב, בחורים יקרים, ליבי איתכם. מה אתם בסך הכול רוצים? רק קצת להתאוורר. בעייני זה דווקא סביר, ואני גם מבין את הסקרנות הזאת. גם לי כבחור צעיר יצא להגיע כמה פעמים בדיוק ליציע הזה. מזל שאז הייתה רק שולמית אלוני, לא קלדרון. האמת? הפוליטיקאים מהמפלגות החילוניות היו מתים שהצעירים שלהם יגלו כזה עניין בעבודת הפרלמנט. אח, כמה הם היו מאושרים לו הילדים שלהם, כשבא להם קצת להתפרק, היו באים "לדפוק את הראש" ביציע הכנסת. אבל מה לעשות, החילול השם היום יומי הזה של אנשים שלבושים כתלמידי חכמים ויושבים במליאה למעלה בבטלנות, בלי ספר, שעה אחרי שעה, מוציא מהדעת אנשים מסוימים. אז, עזבו.
5
ולסיום, מכיוון שאני מבין שנשארו לי עוד 27 שניות, רק הערה אחרונה. כמה אירוני לגלות מה הם שני הנאומים המשמעותיים היחידים של קלדרון שעשו כותרות, מאז הגיעה למליאה: בקטע הראשון, בנאום הבכורה המדובר שלה, היא קראה לכולנו ללמוד מרב רחומי, וכך אמרה: "רחומי בארמית זה אהבה, רחומי מהמילה רחם, מישהו שיודע להכיל, שיודע לקבל לגמרי... אני לומדת מרב רחומי שצדיקות היא לא דבקות בתורה על חשבון רגישות לאדם, אני לומדת שבמחלוקת יש לא פעם שני צדדים צודקים".
מאז לא שמענו ממנה כמעט שנה, עד לאזכור תקשורתי יחיד ונוסף ביום שני האחרון שבו הלבינה ברבים את פניהם של בחורים צעירים שהיא אינה מכירה.