מאבק נוסף בין החברים החילונים ב'הבית היהודי' לבין הרבנות הראשית. וזאת בעקבות כך שבאחד מהדיונים הראשונים בתפקידו, הרב הראשי האשכנזי, רבי דוד לאו הורה למאבטחים להוציא את העיתונאים מחוץ לאולם בכדי שלא יכלו לסקר ולהעביר לציבור באמצעות התקשורת את הנעשה במועצת הרבנות.
"אנו פונים אליכם בבקשה לקבל את פרוטוקול ישיבת מועצת הרבנות הראשית שהתקיימה ביום שני בתאריך 04.11.13. בקשתנו באה בעקבות מה שאירע בישיבה, כאשר נתגלה לנו כי העיתונאים שהוזמנו לסקרה, נותרו רוב הזמן מחוצה לה". נכתב במכתב שנשלח מטעמם למנכ"ל הרבנות.
את דרישתם, הם מנמקים בכך שלפי החוק מוטלת החובה על הרבנות למלא אחר בקשתם: "מתוקף חופש המידע, התשנ"ח-1998 לכל אזרח ישראלי יש הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית: הכולל בהגדרותיה גם יחידות סמך של משרדי הממשלה. הרבנות הראשית היינה יחידת סמך במשרד ראש הממשלה, ולכן חוק זה חל גם עליה. אי לכך, נשמח לקבל את אשר ביקשנו".
אירוע הוצאת העיתונאים הביא לכך שבמטה החילוני בדקו כיצד מתנהלות הישיבות במועצת הרבנות. לתדהמתם, הם גילו כי הדיונים מתנהלים בדלתיים סגורות וכי הציבור כלל לא יודע מה באמת קורה כשהדלתות סגורות. לאור כך הם דורשים כי מעתה הדיונים יתנהלו בשקיפות.
"ברצוננו לשאול בדבר האפשרות לנהל את ישיבות מועצת הרבנות הראשית בשקיפות ולפרסם בפומבי את תכניהן. מועצת הרבנות עוסקת בנושאים בעלי חשיבות רבה הנוגעים לאזרחים רבים בישראל, ולכן אנו גורסים כי יש להנגיש את תוכן ישיבותיה לציבור הרחב על ידי חשיפת הפורטוקולים, כך שיהיו זמינים לכול המעוניין".
"שקיפות ציבורית היא בסיס לשלטון דמוקרטי וזכות הציבור לדעת הינה זכות יסודית וחשובה עד מאוד. על כן אנו רואים לנכון שגוף משמעותי כרבנות הראשית יפעל בהתאם לעקרונות אלה ובהתאם לחוק המדובר". הוסיפו במטה.
עו"ד הראל גולדברג, היועץ המשפטי ברבנות הראשית לישראל, השיב למטה במכתב מפורט בו הוא מתייחס בראש ובראשונה לבקשת יו"ר המטה החילוני ענבל ליבר לקבל לידה את הפרוטוקולים מאותה ישיבה שהציתה את הסערה: "הנך מתבקשת להגיש בקשה מסודרת לפי חופש המידע, תשנ"ח – 1998, בצירוף קבלה על תשלום האגרה לפי חוק, והבקשה תטופל בהתאם".
היועץ המשפטי לרבנות, התייחס לבקשת המטה החילוני לפיה יש לנהל את ישיבות המועצה בדלתיים פתוחות, ואמר: "חוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם-1980, אינו קובע הוראות ספציפיות לעניין פרוטוקולים של דיוני מועצת הרבנות הראשית, אלא הוא הפקיד את ההחלטה בנושא זה בידי המועצה. סעיף 22 לחוק זה קובע כי המועצה תקבע בכללים את סדר זימון ישיבותיה, דרכי עבודתה ונוהלי דיוניה".
גולדברג גילה במכתב כי הכללים עומדים להשתנות מעתה: "בימים אלו, אנו פועלים לגיבוש טיוטת כללים כאמור שתובא לדיון במועצה, ובמסגרת זה תינתן הדעת, בין השאר, על הסוגיה שהועלתה במכתבך".
זיו מאור, דובר הרבנות הראשית לישראל, הגיב בשיחה עם "כיכר השבת" לטענות העולות ממכתב המטה החילוני. לדבריו, הייתה אי הבנה באותה ישיבה שבה הוצאו העיתונאים: ״בישיבתה הראשונה של מועצת הרבנות הראשית הנוכחית הוחלט כי כתבים יוזמנו לצפות בסעיף הראשון שהיה על הסדר היום - ברכות הרבנים הראשיים למועצה החדשה. בפועל סעיף זה ארך זמן קצר משמעותית מהצפוי, ואני יכול להבין את אי הנוחות שנגרמה לכתבים בשל כך. עם זאת, מדובר בתקלה טכנית ולא בעניין מהותי. לכתבים שהגיעו בפתח הישיבה הוצע להישאר עד סופה, אז יוכלו לראיין את הרב הראשי לישראל, הרב לאו. כתבים שבחרו להישאר עד סוף הישיבה אכן ראיינו אותו בלשכתו מיד לאחר מכן".
לעניין דרישתם כי הדיונים יתקיימו בשקיפות מלאה, השיב הדובר כי "ישיבות מועצת הרבנות הראשית לישראל אינן יכולות להיות פתוחות לציבור או לעיתונאים באופן גורף. המועצה דנה באופן תדיר בהסמכות ובמינויים של מועמדים לתפקידים שונים, והמידע הנדון בישיבות אלה חסוי מחמת צנעת הפרט של האנשים שעניינם נדון במועצה. ברשויות הממשלה השונות ישנן מועצות ציבוריות רבות נוספות שככלל דיוניהן אינם פתוחים לציבור. עם זאת, הרבנות הראשית לישראל מחויבת לעקרון השקיפות. כל אזרח, לרבות עיתונאי, הפונה בדרכים המקובלות - ובפרט לפי חוק חופש המידע - רשאי לקבל לידיו כל מידע שיבקש, בכפוף למגבלות שבחוק".
זהו לא המאבק הראשון אותו מנהלים החילונים בבית היהודי נגד הרבנות הראשית, לפני זמן מה, לאור מחדלים במערך הכשרות בישראל, הפעילו במטה "מלשינון" שבו אזרחי המדינה יוכלו לדווח על מקרים בהם לכאורה ישנן בעיות עם משגיחי הכשרות.