"צה"ל אינו האויב של הציבור החרדי; חרדי שייכנס לצבא יצא ממנו חרדי", כך אמר היום (רביעי) הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ בדיוני הוועדה לשוויון בנטל.
את הישיבה פתחה יו"ר הוועדה ח"כ איילת שקד שאמרה כי "אנחנו נמצאים בשלב הסופי בתהליך החקיקה ולקראת קביעת גורלו של החוק, לשבט או לחסד. רבים וטובים ניסו עוד לפנינו לשלב את החרדים בצה"ל אך כל הניסיונות כשלו.
"הצבא ערוך ומוכן לקלוט את החרדים לשורותיו", הוסיפה שקד, "אני מקווה שהחוק יתקן את המצב הנוכחי תוך שילוב החרדים מבלי ליצור פילוג. הצעת החוק יש בה כדי לשפר מצבם הכלכלי של החרדים באמצעות יציאתם לשוק העבודה. אנחנו נתכנס להצבעה בנושא בעוד שבועיים לערך".
הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ אמר בדיון כי "העיקרון שמנחה אותנו בתהליך כולו הוא ביצירת מינימום דיפרנציאציה בין המגזרים כדי להביא לכמה שיותר שוויון בזכות לשרת. בפועל אנחנו לא נמצאים שם ואת זה צריך לשנות".
"ראוי שלצה"ל תשמר זכות הבכורה", הוסיף הרמטכ"ל, "לא יכול להיות שבמסלול אחר שמקביל לצבא יקבלו יותר מאשר לוחמי צה"ל. צה"ל אינו רואה בחברה החרדית אויב. צה"ל רואה בחברה החרדית ערך ואנחנו רוצים לשלב אותם בצבא. חרדי שיכנס לצבא יצא ממנו חרדי. יש כאן הזדמנות שהצבא יהיה פלטפורמה לאחדות".
גנץ הוסיף ואמר כי "צה"ל תומך בשירות החרדים בצבא. מדובר באנשים נהדרים ובכל מקום שהם משולבים בצה"ל היום תרומתם ניכרת. צה"ל יישאר צבא ממלכתי ובמקביל לא נפגע באורח החיים של החרדים. על ציר הזמן מספר החרדים בצה"ל הולך וגדל ואני יכול רק לברך על המגמה הזו".
באשר לסוגיית הארכת שירות הנשים בצה"ל אמר הרמטכ"ל כי "הצבא רואה כעוגן את הרעיון להשוות ככול הניתן את מגוון התפקידים האפשריים לנשים. את רוב התפקידים בצה"ל פרט לדרג המסתער אנחנו פותחים לנשים ואת זה צריך להמשיך לפתח. אין סיבה שבעוד 20 שנה אישה לא תעמוד בראש מערכים שונים, לא צריך לזלזל בזה. אם לא יינתן פתרון כולל לפערי כוח האדם לא נוכל לעמוד במשימות המבצעיות שלנו. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה".
"אם רוצים לקצר את שירות החובה של הגברים בארבעה חודשים צריך לפצות על כך ממקורות אחרים כמו גיוס חרדים, הארכת משך השירות, צמצום חיילים ביחידות חוץ לסד"כ, ומענה תקציבי לקבע חליף חובה. כולם אבל כולם צריכים לשרת אותו דבר אבל פחות זמן", אמר הרמטכ"ל.
"עיקרון השירות החובה בצה"ל במושג שהאזרח נותן למדינה ולא מקבל ממנה", הוסיף גנץ, "לכן אני נגד המושג שכר לחיילים, במקום זאת יש להשתמש בדמי קיום. אני סבור שנדרש לעדכן את המודל על בסיסו נקבע מודל הקיום. הורתי על הקמת עבודת מטה שתאזן בין מחיר הסבון של פעם למול השימוש בפלאפון היום והצרכים הנוספים. בנוסף נכון שתהיה דיפרנציאציה בין לוחמים לבין אלו שאינם בחזית. את הדיפרנציאציה הזו אנחנו רוצים לשמר ואף להעמיק".
הרמטכ"ל המשיך ואמר כי "ככול שהחרדים יתגייסו בגיל מוקדם יותר כך יוטב להם ולנו כצבא. ככל שהם יגיעו מאוחר יותר כך השירות יהיה להם קשה יותר ולכולנו זה יעלה יותר מאחר והתשלום עליהם יהיה גדול יותר. מדובר בהזדמנות למדינה להביא לשוויון דרך השירות המשותף בצבא".
ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) אמר כי "גם ב 50 השנים הבאות נשים לא ישרתו לא בצנחנים וגם לא בגולני. מנגד מרבית מסלולים הפיקוד לקצונה הבכירה מגיעים דווקא מאותם מסלולים. לכן לדרוש היום מנשים לשרת יותר מבלי לאפשר להן להגיע לדרג הקצונה הבכירה זה לא הוגן".
ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) טען כי הוא "לא חושב שצה"ל באמת ערוך לגייס חרדים בטח שאין לו את היכולת להבטיח כי החרדים יוכלו לשמור על אורח חייהם כמו למשל בתחום ההפרדה מנשים. להבנתנו החוק שיובא בכפייה יגרום לנסיגה בתהליך גיוס החרדים שמתקיים כבר היום".
ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר בוועדה כי "אם תהיה כפייה פלילית כל הדיון הזה מיותר. פשוט אף אחד לא התגייס. לא ניתן שיגדירו את לומדי התורה העבריינים. זהו תהליך שיביא להתנגשות ואני לא בטוח שאתם מודעים לכך".