שכר שיחה נאה: סוגיית תרומתם של בחורי הישיבות המגיעים מחו"ל ללמוד בארץ הקודש עולה הבוקר (שלישי) על שולחן הדיונים של עיתון "הארץ" כאשר העיתונאי חיים לוינסון בוחר להתייחס לכך במדור הדעות כשהוא מצהיר כי המדינה מפלה את החרדים לרעה וזאת לעומת הסטודנטים מחו"ל שמגיעים עם ארגונים שונים לסיור בארץ וזוכים לסבסוד של מיליוני שקלים.
לוינסון פותח את מאמרו בעובדה הבאה: "הדוד שלי אביגדור, רב מכובד המתגורר במדינת ניו ג'רזי, העמיד 11 ילדים. כולם המשיכו ללימודים תורניים גבוהים. הם יכלו ללמוד קרוב לבית, בישיבת לייקווד היוקרתית בארצות הברית, אך במקום זאת הם עשו מעשה ציוני ובאו ללמוד בישיבות בריסק ומיר אשר בירושלים".
"אם הם היו מגיעים ארצה למסע תענוגות במסגרת 'תגלית'", כותב לוינסון, "בני דודי היו מחובקים מכל עבר. הנה, צעירים אמריקאים יהודים שבוחרים להכיר את שורשיהם בארץ, להתחבר לציונות ואז לחזור לארצות הברית כשגרירים נאמנים של ישראל ולהפעיל לחץ פוליטי על ג'ון קרי ברגע הנכון. אם הם היו מגיעים באמצעות 'תגלית', הם היו מקבלים מימון ממשלתי נדיב. בשנת 2012, הוציאה המדינה 119 מיליון שקל על סבסוד לפרויקט".
לוינסון מביא עוד מספר דוגמאות בהן בוחרת המדינה לממן מסעות של סטודנטים יהודים לישראל בסכומים של מיליוני שקלים.
"אבל בני הדודים שלי לא בחרו להגיע לארץ במסגרת הפרויקטים האלו", ממשיך לוינסון, "הם באו ללמוד תורה, ולכן מבחינת יאיר לפיד, הם נחשבים לטפילים. במסגרת הקיצוץ בתקציב הישיבות, כך התגאה שר האוצר, יבוטל המימון לתלמידי ישיבות מחו"ל. לאחר לחצים סוכם כי קבלת המימון תותנה בהשתתפות בתכנים ציוניים כמו סיורים בבסיסי צה"ל. סיכום זה טרם מומש".
לדברי לוינסון הנפגעת העיקרית מהחלטת לפיד היא ישיבת מיר בירושלים. "הישיבה היא מפעל ציוני משגשג", הוא כותב, "היא עברה מאירופה ליפן במהלך מלחמת העולם השנייה, והוקמה מחדש בירושלים. בישיבה לומדים 6,000 תלמידים, רובם המוחלט מחו"ל. הם מתגוררים בפנימיית הישיבה או שוכרים דירות בבית ישראל. חלקם עולים לישראל מאוחר יותר בעקבות החוויה.
"עוד לפני הקיצוץ, המימון לתלמיד ישיבה מחו"ל היה שני שלישים מהמימון לתלמיד ישראלי רגיל. בשנת 2012, קיבלה הישיבה 43 מיליון שקל מהמדינה. כעת היא תקבל מיליונים בודדים. בישיבת מיר, בניגוד לסוכנות היהודית, אין מנכ"לים עם משכורות עתק, אין מנגנון מנופח ואין הפקות ענק בבנייני האומה. היא מתקיימת בקושי, וכעת הקושי רק יגדל. לכן היא פתחה במסע גיוס תרומות בהול כדי לשרוד", כותב לוינסון.
לוינסון מסיים את מאמרו הנוקב וכותב: "כשנכנס לפוליטיקה, הצהיר לפיד שהוא לא שונא חרדים. יכול להיות שהוא לא שונא, אבל ברור שהוא גם אינו מבין ולא טורח לנסות להבין את ההצדקה לקיומה של התרבות החרדית. לפיד לא מבין למה צריך לממן לימודי ישיבה לנער מניו ג'רזי, אבל לא מעז להעלות את אותה תהייה ביחס למשתתפי 'תגלית' ודומיה. כל עוד נותנים כסף לחילונים, מגיע גם לחרדים".
מאוחר יותר, פרסם לוינסון סטטוס בעמוד הפייסבוק שלו וכתב כי קיבל הרבה תגובות על המאמר הטוענות כי טוב עשתה הממשלה שקיצצה את התקציב.
"אם זה מימון לעידוד עלייה, ככה החרדים לא יעלו, ולא נקבל פה עוד פריזטים", מצטט לוינסון את אחת התגובות וכותב: "הגדיל לעשות חבר יקר שסימס לי שהוא מוכן לשלם לאותם בחורי ישיבה, בתנאי שלא יעלו".
"הביקורת הזאת מלמדת כי שנאת החרדים אינה קשורה בביקורת עניינית על אורחות החיים החרדים אלא בשנאת זרים רק כי הם זרים", כותב לוינסון, "החרדים האמריקאים היו אמורים להיות דווקא החרדים 'האטרקטיבים'. ברובם הגדול, כמי שלא גדלו בחזון איש 5, פתוחים לעולם החילוני, משתמשים בטכנולוגיה, בעלי תארים מאוניברסיטאות מובילות מחו"ל ובעלי מקצוע. החרדים האמריקאים ברובם עובדים, אנשי עסקים ובעלי מקצועות. מהיכרותי עם אנשי משמרות הצניעות והקודש, כולם ישראלים. אמריקאים מכירים מציאות אחרת, של גויים חילוניים ודתיים חיים ביחד ולא מתרגשים מכל בחורה שיושבת מקדימה באוטובוס".
"בתוך החברה החרדית, האמריקאים זוכים לביקורת פנימית, כמי שמביאים איתם מודרניות יתר. אמריקאים היא מילת גנאי. לא בכדי, דב ליפמן, החרדי של יאיר לפיד זוכה להנדת ראש מזלזלת. המשוגעים האלה מבולטימור שלא מבינים כלום. לכאורה, אלו החרדים שהיינו רוצים שיעלו לארץ. אבל זה גם לא מספיק טוב. כי הם לובשים שחור", מסכם לוינסון.