על ימין שהוא ימין

האם אכן היה זלזול בגדולי הדור בדבריו של אייכלר?

'כיכר השבת' מגיש את המאמר המלא מהמודיע, קראו והחליטו בעצמיכם.

בטרם ניגש לעסוק בנושא הבחירות לעירית ירושלים שהתקיימו בשבוע שעבר, צריך להדגיש נקודת יסוד אחת: כל יהודי חרדי חייב להישמע לדעת רבותיו שליט"א, והוא אינו זקוק להסברים למה הוא הצביע או לא הצביע בהתאם למה שהורו לו רבותיו. לכן, ברור שזכותו וחובתו של כל מי שהורו לו רבותיו להצביע עבור מועמד "הליכוד ביתנו" לראשות העיר לקיים מצוותם, בוודאי שטעמם ונימוקם עמם. ובאותה מדה בדיוק, ברור שזכותו וחובתו של כל מי שלא הורו לו רבותיו עבור מי להצביע, לקיים מצוותם, ובוודאי שגם הם טעמם ונימוקם עמם.

בשורות אלו, נפרט את טעמם ונימוקם של אלה אשר לא הצביעו למועמד מסויים לראשות העיר. ואקדים לכך, את שזכורני את הגאון החסיד רבי זעליג שטיצברג זצ"ל, שעבר ברחוב וראה קבוצת אברכים שמתווכחים בעניני השעה. אחד החסידים הנלהבים ניסה להסביר שהרבי שלו צודק. פנה אליו רבי זעליג זצ"ל בשאלה: מנין לך שהרבי צודק?!
החסיד הצורב נדהם. מה? לרבי זעליג יש ספקות? אמר לו: "מי אתה ומה אתה יודע, שתוכל להבין את דעתו של הרבי? היום אתה מבין שהרבי צודק מחר תחשוב להיפך. אין לאדם צורך להבין את דברי רבו כדי לקיימם, כשם שאין לו זכות להרהר אחר רבו...

אם הכל היו חושבים כך על הזכות והחובה הזאת, לא היינו צריכים להסביר כלל. אך היות ולא הכל מבינים זאת, ויש מי שמנסים להעלות שאלות או גרוע מכך, עלינו למנות דבר דבור על אופניו, לשיטתנו.

א. חוסר ענין מוחלט

הבחירות ברשויות המקומיות, מעניינות מעט מאד את רוב האזרחים במדינה. יעיד על כך אחוז ההצבעה הנמוך ביותר בכלל, והנמוך מאד שהיה בערים הגדולות. מבחינתו של הציבור החילוני, אין הבדל גדול בין המועמדים החילוניים השונים, ולכן הוא אינו מטריח עצמו ללכת ולהכריע מי מהם יהיה ראש הרשות בתחומו.

גם לא מעט מועמדים חובשי כיפות בזירה הפוליטית, כבר הוכיחו כי אין בין שליט או פקיד חובש כיפה לבין גלוי הראש, אלא שנאת חינם. ההבדל אינו ב"שנאה" אלא ב"חינם". לגלויי הראש אין סיבה לשנוא חרדים ולכן שנאתם שנאת חינם, ואילו לחובשי הכיפה בכנסת ובעיריות וברבנות, יש הרבה סיבות ובעיקר תפקידים ותקציבים, משרות וכיבודים, שהם נאבקים עליהם נגד החרדים.

לכן, הציבור הישראלי ברובו לא הצביע בבחירות המקומיות, וגם לא בירושלים. לעומת זאת, אילו היו כל החרדים מכריזים על תמיכה במועמד חרדי בירושלים, החילוניים היו יוצאים מבתיהם בהמוניהם לבלום את "כיבוש ירושלים" כפי שעשו זאת לא פעם בעבר. הפעם, החילונים היו רגועים. הם ידעו כי חובש הכיפה שהביא 'הליכוד-ביתנו' לירושלים, לא יעיז למנוע חילולי שבת בירושלים, כפי שאכן הבטיח המועמד בעצמו.

והמספר מדבר בעד עצמו: רק כ-36 אחוזים מכלל תושבי ירושלים, הגיעו אל הקלפיות.

ב. ענין של סיכויים

לא רק החילונים ידעו שביחס לקדושת ירושלים אין הבדל ממשי בין שני המועמדים המרכזיים לראשות העיר, גם חלק נכבד מן החרדים הבינו כך, ולכן הם נמנעו מלהצביע למועמד ציוני כלשהו. הם העריכו מראש, מה שיודעים עכשיו כולם, ש'הליכוד-ביתנו' לא יביא את 35,000 החילונים ובני המגזר הרוסי למען נציגם, כפי שהם הבטיחו לשוא לעסקני הציבור החרדי. הם לא הביאו אפילו עשרה אחוז ממספר הקולות שהבטיחו להביא מהצד הציוני-חילוני.

כמעט כל התושבים הציונים, שהצביעו לראשות העיר - הצביעו ברקת, כולל הציונים הדתיים. כך שמי שטען, שאין למועמד שהביא 'הליכוד-ביתנו' סיכוי להביס את ניר ברקת אם יהיה אחוז הצבעה גבוה, הופתעו לגלות שגם באחוז הצבעה נמוך כל כך - לא באו מי שהיו אמורים להיות 'הגרעין הקשה' של המועמד, אל הקלפיות; או שבאו ולא הצביעו בעבורו.

תוצאות הבחירות למועצת העיר מלמדות, שהליכוד קיבל מנדט אחד בודד בעיריה, ו'ישראל ביתנו' אבדו את שני המנדטים שלהם בעיריה. הוי אומר, שמי שטען שאין למועמד שלהם סיכוי להביא קולות מלבד החרדים, היה חכם עדיף מנביא. צודק גם מי שטען שהמועמד שלהם לא היה מעיז להיאבק בחילונה של ירושלים באזורים החילוניים, גם אם היה רוצה בכך.

אנו בטוחים, אפוא, בשני דברים. א. שהליכוד ביתנו לא הביא את הקולות הציונים שהבטיח להביא, ובשביל קולות החרדים אפשר היה להציב מועמד חרדי מוסכם והיו מפסידים בכבוד. ב. שנציג 'הליכוד ביתנו' לא היה יכול להיות יותר טוב מניר ברקת, גם אם היה רוצה. וממשלת הליכוד היא הוכחה מוחצת לכך.

ג. ענין של רדיפה

לצערנו, 'הליכוד ביתנו', עומד בראש הרדיפה נגד הציבור החרדי בשנים האחרונות. מי שהצית את אש הגיוס בכפייה של תלמידי הישיבות הקד', לא היו השוליים האנטי חרדים בשמאל הקיצוני, שתמיד ניהלו קמפיינים נגד לומדי התורה. לאחר שהבג"צ השמאלני ביטל את 'חוק טל' באופן בלתי חוקי, הליכוד היה חייב להעביר חוק חלופי באופן מיידי שיעגן את מעמד תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם. הליכוד התחייב לכך בהסכם קואליציוני.

עוד בכנסת הקודמת אפשר היה להעביר חוק חלופי ל'חוק טל', שישמור על מעמדם של לומדי התורה שתורתם אומנותם ולשמור על עצמאות החינוך החרדי, אילולא התנגדות ישראל ביתנו. זה היה הסכם כתוב וחתום מפורשות עם 'יהדות התורה' והם הפרו את ההסכם בריש גלי ולא בלית ברירה.

ראשי הליכוד הזמינו ללשכותיהם את המסיתים נגד לומדי התורה, הממומנים על ידי רפורמים, והפכו לנושאי הדגל נגד החרדים. הם מנעו בכל תוקף כל פשרה שהציע שר הבטחון משה יעלון. הם הקימו ממשלה עם 'קדימה' ומינו את יוחנן פלסנר העויין לחרדים, לפוצץ כל הסדר.
'

ישראל ביתנו״ ביחד עם הליכוד העדיפו לצאת לבחירות, בהנחה שיקבלו ארבעים ושנים מנדטים שהיו להם, ואפילו לעלות לחמישים ושנים, ויצאו בשן ועין. רק שלושים ואחד מנדטים. אם היו האנשים האלה ישרים בלבותם, היו קודם כל מקימים ממשלה עם מי שלא מחרים מפלגות אחרות. זה היה מאפשר להם למשול בלי להיות תלויים באף אחד ממרכיבי הקואליציה.

אבל בטפשותם – ואולי מעבר לכך - הם הכניסו דווקא את לפיד במקום החרדים, וקיבלו את התנא שלו להחרים את החרדים. היו להם הרבה אפשרויות כדי למנוע מלפיד את ה'ווטו' נגד החרדים. אבל הם לא הסתפקו בהחרמת החרדים, אלא נתנו יד לפושעים לגזור גזירות שאי אפשר לפרטם כאן, כי רבים הם וידועים לכל. בראש וראשונה גזירת הגיוס והסנקציות הפליליות והמכסות של תלמידי הישיבות וקיצוץ אכזרי של מחצית תקציבי הציבור החרדי.

ד. ענין של חוצפה

כאשר לאחר כל זאת, באים אותם אלו לבקש תמיכה במועמד שלהם לראשות העיר, והוא לא אחר ממי שישב מטעמם בועדה להקמת הקואליציה שניסחה את חוק הגיוס הנורא, וקיבלה בשלווה את 'וטו ההחרמה' - היו הנציגים החרדים צריכים לדחותם. לשלח אותם בענין זה מהם והלאה.

כדי לקבל את קולות החרדים בלבד, לא צריך מועמד חובש כיפה. גם אם היו מי שמוכנים להפסיד בבחירות ובלבד לנקום בברקת, היו יכולים לקחת כל יהודי חרדי מוסכם ולהציבו מול ברקת, ולהפסיד בכבוד. למה להפסיד בבושת פנים, עם מועמד חובש כיפה סרוגה, המייצג את מי שהם שותפים מלאים בכל פשעי המלחמה המתנהלת בראש כל חוצות נגד החרדים.

החוצפה הנוספת היא, שאיש מ'הליכוד ביתנו' לא היה מוכן אפילו להתחייב במלה אחת לפרק את קואליציית הרשע הקיימת ולדאוג שתוקם תחתיה ממשלה אחרת, שלא תפגע כל כך במי שמהם הוא מבקש תמיכה. גם כאשר נציג חרדי עלה לשידור והביע תקוה או אשליה שהם יפרקו ממשלה בתמורה לבחירה שלנו במועמד שלהם בירושלים, הם מיהרו להכחיש כל הבטחה, ומבחינתם בצדק. כי הם לא יכולים לספק את הסחורה הזאת, ואולי גם לא רוצים.

לבא ולגייס את נושא גיוס בני הישיבות, כהבטחת סרק, מאדם שסירב להבטיח דבר וחצי דבר ולהלך אימים על הציבור, זאת בעיה בפני עצמה.

ה. הענין המרכזי: ציות

נציג "הליכוד ביתנו', טעה או הוטעה לחשוב, שהציבור החרדי הוא עדר של מאה אלף איש שכולם הולכים אחר שריקת העדרים של עסקנים שסגרו עמם בשם כל ישראל. ולא היא. הציבור החרדי שומע בקול גדולי ישראל שליט"א, ועל כך גאוותנו. הציבור שרבותיו מאורי דרכו הורו לו להצביע בעד מועמד זה – אכן הצביעו לו, בציות מוחלט. אנחנו חייבים להוראת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל שהחליטה להצביע ג' למועצת העיר ולגבי ראשות העיר ינהג כל אחד לפי הוראת רבותיו.

ישנם גדולי ישראל אדמו"רים וצדיקים שלא הורו להצביע עבור המועמד שלהם ולא בכדי. הם גם לא הורו להצביע עבור מועמד אחר. הותירו את החלק הזה של ראשות העיר בירושלים פתוח לכל יחיד. וכאן, חשוב לזכור: כל עצמו של ענין ההשתתפות בבחירות, הוא משום "ועשית ככל אשר יורוך" וכל מי שאין לו הוראה מרבו להצביע, אסור לו להצביע בכלל. בוודאי שלא למי שמייצג מפלגה וממשלה של רודפי היהדות הנאמנה. מכאן שכל מי שתוקף את הנמנעים, על ששמעו לדעת רבותיהם ולא הצביעו למועמד "הליכוד ביתינו" משמיט את הקרקע מדרישתו לשמוע בקול גדולי ישראל שליט״א.

ו. ענין של תקווה

אנו מקוים כי תוצאות הבחירות יהיו לטובה וראש העיר שנבחר יידע כי אין שום הצדקה להעדיף תושב חילוני בעיר הקודש על פני תושב חרדי ולא רק בשכונות החרדיות. בוודאי שאסור לעיריה ולכל גורם דמוקרטי להצר את צעדיהם ולהגביל את התרחבותם של אנשים חרדיים בעיר קדשנו ותפארתנו. זאת תקוותנו, ועל נציגי הציבור החרדי שכמעט מהווים בלוק חוסם בעיריה, לעשות הכל כדי לבצע את השינוי הנדרש בשכונות.

ועוד תקווה לסיום: אי אפשר שלא להזכיר את הנס והישועה הגדולה אשר עשה ה' עמנו בעיר בית שמש, שראש העיר הרב משה אבוטבול נבחר לקדנציה שניה. אחרת, היו בולמים כל בניה לחרדים בבית שמש, שהיא המקום היחיד שיש סיכוי לדיור לחרדים. על כך יש להודות להקב"ה, כאשר כל הרשעים התאחדו יחד ואמרו שהקרב האמיתי הוא בבית שמש, הקב"ה עזר לנו ואכן מבית שמש תבוא ישועת ישראל בכל רחבי הארץ.