העיר אלעד התמודדה בבחירות עם לא מעט מפלגות חדשות שרצו להפיח רוח חדשה לעיר הצעירה, לעומת אישי הציבור שבה הנמנים ברובם דווקא על המבוגרים שבחברה.
אחת מאותן מפלגות הציעה משהו נוסף, אולי סוג של חציית קו אדום ברחוב החרדי: ריצת נשים למועצת העיר.
מיכל צ'רנוביצקי, עמדה בראש מפלגת "עיר ואם למען אלעד", שסימנה 'אם'. לאורך הקמפיין היא הייתה סקפטית לגבי הצלחתה להיכנס למועצת העיר, התמיכה לדבריה היא זו שדחפה אותה להתמודד לראשונה בעיר חרדית בתור "אישה", אך מסתבר שהציבור לא אהב זאת.
"אין כאן טעות", היא אומרת בשיחה עם "כיכר השבת" ביום שאחרי ההפסד שלא מעניין אותה כמו ניצחון מעשה שבו היא נקטה בעצם התמודדותה, "הייתה כאן מפלגת נשים ראשונה שרצה בעיר חרדית. לא תמצא אדם אחד שיכל לומר שהסיטואציה הזו יכולה לקרות, שנשים יוכלו להתמודד".
"אם היית שואל מישהו בציבור החרדי בכל מקום בארץ האם נראה לו שיש בכלל מצב שתרוץ רשימת נשים בעיר חרדית ולא יהרגו אותה לפני שבכלל היא תספיק לנשום את נשימתה הראשונה".
בניגוד למסע ההכפשות שהתנהל בעיר בין המפלגות הוותיקות, היא אומרת שנגד מפלגתה לא היו הכפשות ובוודאי שלא איומים. "אני חושבת שעצם זה שרצנו באלעד, שחמשת המועמדות לא קיבלו איום אחד או שיחת טלפון כשעל הקו מישהו מוחה, אלא ההפך, וקיבלנו תמיכה רחבה מכל המגזרים בעיר, זה אומר הרבה", היא מוסיפה.
"העניין הזה שהנתונים לא הגיעו לכדי הצבעה בקלפי בגלל שברגע האמת אדם בוחר אחרת מכל מיני סיבות אחרת, מבחינתי עשינו הרבה מאוד בלי להיכנס למועצה", אומרת מיכל צ'רנוביצקי.
מלבדה, הייתה מפלגה חדשה נוספת בעיר, מפלגת "טוב" שלמרות הקמפיין המרשים שעשו, הצליחו להביא כמות קולות בהפרש יחסית קטן למפלגתה שהתמודדה כמעט ללא קמפיין.
"מדוע קיבלנו רק 260 קולות ולא מנדט? סיעת טוב השקיעה לפחות מיליון שקלים על הקמפיין בעיר אלעד, וקיבלה פחות מ-500 קולות, קמפיין שנמשך כמה חודשים, ובניגוד אליהם אנחנו עם קמפיין של שלושה שבועות מבלי שהכירו אותנו קודם או מפלגה שעומדת מאחורינו, וכמובן בלי תקציב עתק, שעלה לנו פחות מ-20 אלף שקל, הבאנו חצי מהמצביעים שלהם", מספרת צ'רנוביצקי.
"למפלגה חדשה תמיד קשה לה לעבור את אחוז החסימה", היא מונה סיבה נוספת לכישלון.
את אי ההתנגדות לריצתם, היא מנמקת בכך שאורח החיים בעיר אלעד, פתוח וקשוב יותר משאר הערים החרדיות: "הייתה כאן אמירה שנשים יכולות לרוץ במגזר החרדי, אני חושבת שהציבור החרדי מקבל את העובדה שנשים רצות ושאין לו בעיה עם זה. ומתברר כי גם הרחוב מקבל את זה בעיקר במקרים מסוימים כשמציבים לו עובדה מוגמרת או שהעניין שרצנו בעיר פתוחה יותר, אז לא היו בעיות".
ביום שאחרי, היא כבר חושב על הבחירות הבאות בעוד חמש שנים: "בפעם הבאה יראו את זה בעוד מקומות בארץ, אני מאמינה שבפעם הבאה יהיו נשים ברשימות הקיימות".