פטירתו של מרן פוסק הדור הגאון הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, הותירה מאות אלפים בתחושת יתמות, לאחר שנותרו ללא מנהיג, ללא רועה, ללא מי שיתווה את הדרך וללא דמות עליה יוכלו להישען.
אחד הרבנים שהיו מחד, מהקרובים ביותר למרן זצ"ל, אך מאידך, מערכת היחסים בינו לבין מרן ידעה עליות ובעיקר מורדות בתקופה האחרונה, הוא הרב הראשי לישראל לשעבר, הראשון לציון, הגאון רבי שלמה משה עמאר.
עיקר המחלוקת נסובה סביב הבחירות לרבנות הראשית, לאחר שבעקבות ההחלטה שלא לקדם את 'חוק עמאר' שהיה מאפשר לרב כהונה נוספת בבית יהב, החליט הרב עמאר להריץ מועמד אחר לתפקיד הראשון לציון, את הגאון הרב ציון בוארון, נגד מועמדו של מרן זצ"ל, הגאון רבי יצחק יוסף, שלבסוף כצפוי זכה בבחירות.
בעקבות כך, נוצר קרע של ממש בין הרב עמאר למרן הגר"ע זצ"ל, שהיה זה שקירבו וגידלו במשך כל השנים, ויהי הדבר לפלא. לאחר מספר שבועות, בעוד המתח מול בית הרב נמשך, נערכה פגישת פיוס בין הרב עמאר למרן זצ"ל, במהלכה ניאות הגר"ע לסלוח על שהיה וליישר את ההדורים.
זמן קצר לאחר-מכן, נפל הרב למשכב ממנו לא קם, אך בעודו נלחם על חייו בבית החולים, פרסמו כלי התקשורת בשם מקורביו של הרב עמאר כי הוא הוכתר על-ידי מרן זצ"ל ליורשו וכי הוא ה"מרן הבא", כלשונם. הדברים עוררו מחדש את המתיחות בין הצדדים, והרב עמאר מיהר להתנער מאותם מקורבים.
במהלך מסע הלוויה, כובד הרב עמאר לפתוח את שורת ההספדים בקריאת שני פרקי תהילים, כאשר הטענה הרווחת היא כי בבית הרב עדיין כועסים עליו ולכן לא כיבדוהו בנשיאת דברי הספד על מורו ורבו.
אמש (שלישי), בראיון לסיון רהב מאיר בערוץ 2, שפך הרב עמאר מעט אור על מה שהתרחש מהצד שלו ביחסים עם מרן זצ"ל בתקופה האחרונה.
תחילה, נשאל הגר"ש עמאר, על תחושותיו לאחר פטירת מרן זצ"ל, ואמר כי "העולם שעם הרב עובדיה והעולם שאחרי הרב עובדיה זה עולם אחר. הרב עובדיה הנהיג את עולם התורה, ואת העולם בכלל, ואת העולם הספרדי בכלל, זה למעלה משישים שנה ברצף, בהנהגה שלא היו עליה מעוררים לעולם".
"לא היה לנו עוד גדול כזה, ודאי לא יהיה לנו עוד. זה עולם אחר, זה שינוי שאנחנו עוד לא קולטים אותו, אנחנו עוד לא תופסים, אנחנו עוד בתוך איזה חלום בלהות שעוד לא יודעים מה שנעשה איתנו", הוסיף הראשון לציון.
לאחר-מכן, נשאל הרב עמאר על הקירוב וריחוק בינו ובין מרן זצ"ל, "מה קרה שם במערכת היחסים הזו?", שאלה סיון רהב מאיר, והרב עמאר הסביר: "היה מצב שאני לא יכולתי לתמוך בבחירת הרב הראשי למה שהרב רצה, אני חשבתי שאוכל לשכנע את הרב בבחירה של אדם אחר (הרב ציון בוארון - י.נ.) שהרב מעריך אותו מאוד כאחד מגדולי הפוסקים בדור, אבל לא ניתנה לי ההזדמנות שאוכל להסביר".
הרב עמאר הוסיף ואמר כי "היו שניסו לעשות מרחק, אבל כשנפגשנו, ראינו כולם כפי שהוא אמר בעצמו 'אני מוחל בלב שלם ואהבת עולם תמיד תימשך' ובירך אותי בכל לב. גם אחר-כך שלח לי מסרים ברורים וחד-משמעיים".
"אז זה היה זמן קטן שהייתה עננה שלא ניתנה לי ההזדמנות - אני לא רוצה לפרט, אבל ברוך השם זה עבר וחלף ואיננו", הוסיף הגר"ש עמאר.
הרב עמאר נשאל על התחושה האישית שלו על הכותרות שהרב עמאר הוא היורש, הוא המרן הבא', והשיב: "כל מי שמדבר על יורש, אין לי שום עיתון - כמעט לא רואה כלום, אבל אני שומע פה, שומע שם, זה דברי הבל, דברי שטות, או שמישהו מחפש דברים מעניינים - אני לא יודע איך לקרוא לזה".
"אין מי שיכול לרשת", מבהיר הגר"ש, "אם בדורות שלפניו, לא היה דרגה כזאת, אין מי שיכול להיכנס לתפקיד שלו, כולנו רחוקים ממנו מרחקים אדירים - לא אני הקטן, גם הגדולים ממני בעשר ידות, עדיין המרחק בינם לבינו הוא מרחק אדיר, זה ענק, גדול".
"גם כל העניין של ירושה, זה דברים שאינם נתפסים, לא שייכים לעניין", הוסיף הרב עמאר לסיום.