יציאתו הרמה של הרה"ג שלום כהן - מ"מועצת חכמי התורה" של ש"ס, נגד ה"בית היהודי" איננה השתלחות פוליטית ואין מדובר ב"בבכיר בש"ס" כפי שכמה "צוציקים" חסרי כבוד ולימוד תורה מינימאלי - ובראשם עקיבא נוביק מ"ידיעות אחרונות", מנסים להציגו.
הרב שלום כהן הוא מראשי הישיבה הספרדית הגדולה והמפורסמת בעולם - "ישיבת פורת יוסף", ולאחר מותו של הרב יהודה צדקא זצ"ל הוא לקח על עצמו את האחריות להרבצת התורה בעולם הספרדי. להבדיל מהגר"ע יוסף יבדל"א והמנוח הגרי"מ אליהו, הרי שהרב שלום כהן לא גדל ולא שימש בתפקידי "רבנות רשמיים" כמותם.
הרב כהן – כמו הרבנים יהודה ומשה צדקא, בן ציון ואליהו אבא שאול ואחרים גדל בעולם תורתי – חרדי נטו וינק את התורה וההלכה מגדולי עולם ובראשם הרב עזרא עטיה, אף הוא ראש ישיבת "פורת יוסף". רובם של הרבנים הספרדים הללו – כולל משפחות מוצפי , מועלם ואחרות כלל לא השתתפו או אינם משתתפים בבחירות בישראל.
הרב שלום כהן הוא בשסע שבין אלה שאמנם משתתפים בבחירות לבין אך הם ובני משפחותיהם אינם משמשים בתפקידי ה"רבנות" מטעם. מעין "משבצת" תורתית כמו הרב שך זצ"ל ורוב הרבנים הגדולים של "יהדות התורה". לרב כהן אין ולא היה שום שיח "מינהלי" או נגיעה פוליטית נגד המחנה ה"דתי לאומי".
כל דבריו הם תורשה ומורשה כנגד שיטת ה"מזרחי" , מורשה שגדולי עולם כהגר"ח זוננפלד, בית בריסק, ה"סבא קדישא" אלפנדרי, ה"כף החיים" , הרב יעקב מוצפי ואחרים עומדים מאחוריה. לא במקרה נלחצים עסקני ש"ס מהרב כהן. לרב כהן אין "דילים" עתידיים על מינויי בניו ונכדיו ל"רבנות הרשמית" ולכן גם לא זקוק להגיע ל"שלום פוליטי" עם ה"בית היהודי".
הרב כהן הוא בנו של הגאון אפרים הכהן ששימש כרבה שכונת קטמון הישנה בירושלים – וכשהיה רבם של תושבי השכונה הירושלמית הוא לא מונה ע"י המדינה . הרב אפרים הכהן חי אשר חי מיגיע כפיו ומעולם לא הזדקק אפילו ל"בעלי הבתים" שלו , בבית הכנסת ("זעקת הדל") שבשכונה. בניו ונכדיו של הרב כהן אינם משוועים לתפקידים ו"ג'ובים" אלא הם תלמידי חכמים הממיתים את עצמם באוהלה של תורה. אחד מהם – אפרים (על שם סבו הגדול) היה שכני לפני כ-16 שנה בירושלים והקרין מהודו וכעדינותו על כולנו. הוא דחה "רבנות" אחת אחר השנייה וברח מה"גו'בים" של ש"ס ו"יהדות התורה" כמאש. כאלה הם אחיו , ילדיו ואחייניו.
לא לחינם צורח הרב שלום כהן ככרוכייא. מול עיניו מתייבשת אפילו המפד"ל ההיסטורית – שגדולי ישראל מהדורותץ הקודמים, ביקשו להתרחק ממנה כמאש, ובמקום הרב מימון –פישמן , דר' יוסף בורג, דר' יצחק רפאל ואהרון אבו חצירה עלו כאלה שאפילו "קלים שבקלים" אי אפשר לכנותם, ופתאום הללו מחליטים מהי ה"יהדות" שתימסר לעם ישראל על ידם.
הנה למשל יו"ר סיעת ה"בית היהודי" בפרלמנט - גב' איילת שקד, מחללת שבת צפון תל אביבית שהחליטה להקים "מסגרות ליהדות" שהן רק בליל של קשקושי לאומנות וריקניות וללא תוכן הילכתי ותורתי. הנה למשל נפתלי בנט עם הכיפה של השקל – שרק לאחר שנבחר לפרלמנט הוא בכלל ראה כיצד ניראת ישיבה מבפנים , ואשר מעולם לא ידע מה לומדים בה, אבל מנגד הוא גדוש ברעיונות להרס עולם התורה והישיבות.
ויש את אליהו בן דהן - משמש רבני לשכבר ופקיד בכיר לשעבר, שפתאום צריך לקרוא לו "רב" כי הוא יושב על ה"ברז" הכספי כ"סגן שר הדתות". הרב שלום בהן – כתלמיד חכם גדול שמנותק מהפוליטיקה , הוא אינו יכול לשתוק ולהחשות ויפה שהוא עושה זאת ללא מורא וללא משוא פנים גם כעסקני ורבני ש"ס מתחננים אליו שיפסיק.
בכלל, כדאי למחנה ה"דתי לאומי" להוריד את אוקטאבות הזעקות כי איש אינו מסית נגדם אלא פשוט הרב כהן חושף את פרצופם הלא דתי. ובכלל, ייטלו הללו קורותיהם מעל עיניהם ויוציאו את קסמיהם מבין שיניהם , שהרי הציבור החרדי שתק די והותר על חיבורם לקשים שבאנשי השמאל נגד דת ישראל, על התלהמותם נגד היהדות החרדית ובסוף עוד זכו להגנת חינם מהיהדות החרדית על הפרובוקציות שלהם בהתגרותם באומות העולם.
ח"כ המתלהם לשעבר של המפד"ל- שאול יהלום, בנה את ה"קריירה" שלו בהסתתו נגד החרדים. אורי אורבך (זה עם השפם...) – ה"שר לענייני מושב זקנים" , היה בקדנציה הקודמת המסית הראשי נגד החרדים ונגד השלטת ההלכה ב"כותל המערבי". גב' שקד – החילונית התורנית של ה"כיפות הסרוגות", מסיתה מבוקר עד ערב בנוגע לשקריה על "אי תעסוקת חרדים". המפד"ל חברה בעבר ל"שינוי" האנטי דתית כדי לפגוע בעולם התורה ואילו בנט וחבריו חברו ללפיד הצעיר בכל הנוגע לפגיעה בתורה ובילדי ישראל.
ולצד כל אלה הרי שכל ה"לבלרים" העיתונות ה"דתית לאומית" משבחים מבוקר עד ערב את ההסתה החילונית והשמאלנית נגד החרדים. אז על מה מתרעמים שם - ב"בית היהודי", כשרב גדול ואמיתי בישראל מוריד מהם את המסכה ה"דתית" וקורא לקלים שבקלים הללו בשמם האמיתי?!