וועדת הרבנים לענייני תקשורת כנראה מניחה שהציבור החרדי חסין מפני אלימות והתעללות. אתמול נחשף באתר Ynet כי מספרי סלולארי כשרים חסומים לחיוג למרכז תמיכה בנפגעי התעללות 1202 ולער"ן.
מבדיקה שערכנו, עלה כי התופעה רחבה הרבה יותר ממה שצוין ב-Ynet, המספר של ער"ן אמנם חויג בהצלחה מטלפון כשר, אך מספרי חירום רבים אחרים הגיעו להודעה מוקלטת הטוענת כי מדובר ב"מספר שאינו מורשה".
בין מספרי החירום הללו ניתן למצוא את:
- מוקד המצוקה אל"י – האגודה להגנת הילד,
- קו חירום ארצי למניעת אלימות במשפחה ולמען ילדים בסיכון,
- קו חירום ארצי של משרד החינוך לתלמידים במצבי מצוקה ומניעת אלימות,
- מוקדי תמיכה בנפגעי התעללות.
מספרים אלו הם מספרי חינם ומוגדרים בחוק כמספרי חירום. לחלקם אפשר אפילו להתקשר מטלפון ציבורי, פשוט להרים את השפופרת ולחייג, אבל מטלפון כשר אי אפשר.
שליטתה של וועדת הרבנים לענייני תקשורת על כל מכשירי הסלולארי הכשרים, והיכולת שלה לצנזר את השיחות הנערכות בטלפונים אלו, מעניקה לה כוח ויכולת שליטה עצומים.
דיווחים כאלו מעלים את השאלה: האם הוועדה משתמשת בכוח הרב שניתן לה באופן המועיל לציבור?
נכון שישנם מוקדי טלפון מיוחדים לציבור החרדי, אך נערים רבים נמנעים מלהתקשר למספרים הללו ולדווח על התעללות או אלימות בעקבות החשש כי בצדו השני יושב השכן מהבניין או הרבה מהחיידר. מספרי החירום הארציים יכולים לשמש כהתחלה טובה ליציאה ממעגל השתיקה וההסתרה האופף ילדים ונערים רבים.
זה ברור כי ישנם אנשים הסוברים שעדיף שנערים במצוקה לא ידברו עם ארגון חילוני, אך האם יש להם זכות לחסום זאת בכוח? והאם אין לחשוש לנפשם של הילדים הנמצאים במצוקה?
שאלות אלו מזכירות את המקרה בו ליצנים חמדו לצון ופרסמו ב'יתד נאמן' מודעה עם מספר טלפון שהחיוג אליו מעלה הודעה מוקלטת העוסקת בגנותו של 'יתד נאמן'. לאחר מספר שעות מספר הטלפון הזה נחסם באורח פלא לחיוג מסלולאריים כשרים.
בכך עולה שוב התהייה בדבר שליטתה המוחלטת של הוועדה במספרי הטלפון אליהם אפשר לחייג.
פנייתנו ל"וועדת הרבנים לענייני תקשורת" לא נענתה.