מיום היווסדו והתהוותו של ציבור הדתיים לאומיים בארץ ישראל, ובייצוגם בפרלמנט הישראלי - קרי, 'כנסת ישראל', בחרו מקימי המפלגה בשם שיהיה למפלגתם החדשה, שם שאמר הכול - ה'מפד"ל', פירושו, 'מפלגה דתית לאומית'.
כך נראה כי גם לשם יש ערך מסוים, לפחות כך היה בעבר וכך היה בתקופת המפד"ל, התקופה הוותיקה והראשונה של הדתיים הלאומיים כאן בארץ הקודש.
גם אז כמו היום המפד"ל כמפלגה דתית, נוהלה על ידי עסקניה ולא על ידי רבניה. דבר שאפשר לנבחריה לפעול ככל העולה על רוחם, ולא יעזור לאלה שיבקשו לרכך את העיוולת בכך שיכנו את התופעה במילים חלולות כגון: עצמאות מפלגתית...
כך או כך, הרי שראשי המפלגה ראו כערך עליון וראשון במעלה, את הדת היהודית באשר היא, לפני כל עניין מדיני או מוניציפלי כזה או אחר, אמנם כל זאת, על פי ראות עיניהם שהיא שונה בתכלית מהשקפת עולמנו החרדים, אך עדיין, הדת הייתה בראש מעייניהם.
ד"ר יוסף בורג ז"ל, שהיה מראשי הציונות הדתית, וגם עמד שנים רבות בראש המפלגה, היה בעצמו איש ספר וידען גדול.
הוא הבין היטב, מה פירוש המלים 'בן תורה', ומיהו רב.
אמנם הוא קידם נושאים, בהתאם להבנתו ותפיסת עולמו, נושאים הקשורים יותר לדתיים לאומיים, ולשילוב הדת כחלק מהמדינה, לפי הכלל שהם טוו, האומר שמדינת ישראל היא - 'ראשית צמיחת הגאולה'.
אך גם אם משנתו הייתה שונה ויש שיאמרו משונה, היא עדיין משנה והיא עדיין כזו שחפצה במדינה יהודית ודתית.
מאז ומתמיד פזלו המפלגות הדתיות ובקשו את הקולות הנוספים
בכל תשדירי הבחירות של כל המפלגות בכלל ושל המפלגות הדתיות והחרדיות בפרט, מכוונים הם בתעמולתם, לאלה שלא בכיס שלהם באופן טבעי, כוונתי למגזר ממנו הם באים ואותו הם מייצגים, אלא דווקא לאלה שבאופן טבעי אינם ממצביעי מפלגות אלו.
הם הציגו את משנתם, ככזו שנכונה ושווה לכל נפש, בהסבר מנומק, כי גם האדם החילוני היה רוצה מדינה שתהיה יהודית, ואיך תהיה יהודית אם לא יהיו לה סממנים שכאלה, אז גם אם אינך דתי, כי קשה לך כי לא נולדת לכל זאת. תתמוך במי שעושה את העבודה, בכך שתצביע כמו לנו...
כך פעלה אגודת ישראל במשך השנים, וכך פעלה ש"ס ובהצלחה רבה, בקרב יוצאי המזרח, שלרוב הם מסורתיים, כך גם פעלה בזמנו המפד"ל.
המכנה המשותף לכל אלה היה, שהם פנו אל אותם מצביעים פוטנציאלים, אך לא עברו ולא חצו לצד ההוא.
הם לא מכרו את אמונתם ודתם עבור אף אחד ובעבור חופן דולרים או חופן אינטרסים, הם כן ניסו לשכנע ולהעביר כמה שיותר קולות שישוכנעו שכדאי וחשוב להצביע עבורם.
הדת"לים מורידים הילוך רוחני
'הבית היהודי', אינו עוד שם תמים, גם לו משמעות מרחיקת לכת, כי השם כשלעצמו כבר אומר הכול, הוא איננו מחייב, כבר לא מדובר במפלגה דתית לאומית. מדובר בבית יהודי.
בכלל, איזה בית איננו יהודי?
ההטעיה כביכול של שם המפלגה 'הבית היהודי' עבדה יפה מאד, על אלה המתגוררים בהתיישבות היהודית, ב'יהודה ושומרון', שהם אוכלוסייה המאופיינת כדתית במיוחד, הבית היהודי מזכיר להם את ארץ ישראל, שאליה הם כה רוצים להתחבר ולא לוותר על אף שעל.
אך האמת הנראית לעין היא שונה בתכלית, 'הבית היהודי' היא מפלגה שתכננה עצמה מראש להחליף את הליכוד של פעם.
מפלגה חילונית עם זיקה יהודית בעלת קורטוב יהודי, לא יותר, אולי פחות.
קבלו את הליכוד במהדורת חטא.
הליכוד במהדורתו הישנה, בתקופתו של מנחם בגין ז"ל, הייתה מפלגה בעלת זיקה יהודית אותנטית, עם תמיכה רחבה בכל מה שקשור לדת ישראל, לבני הישיבות.
בטח לא כזו שחברה למפלגות השמאל בישראל כאלה שחיפשו לרמוס ולכתוש אותנו עד דוק, כפי שמיטיב לנסות ולעשות אדון בנט מהבית היהודי עם חברו שנראה שכרת עמו ברית של תאום סיאמי.
כך נוצר מצב מטלטל בו הציבור הדת"לי, שבעברו היה פשרני בדעותיו ונציגיו היו אנשי מעשה ושם, והיום, להפך, הציבור הדת"לי פוקד יותר ויותר את הישיבות ומחובר טוב יותר עם התורה והמצוות, אך נציגיו כבר אינם אנשי שם, כי אם אנשים שעושים שמות לתורה ולערכיה.