אם אתם גרים באזור חרדי, סביר להניח שקבלתם עד היום כמה עשרות טלפונים, בהם קול מוקלט מבקש מכם תרומה, תמורת ברכות עד אין קץ, לזיווג, פרנסה טובה ונחת מהילדים.
יש שזה מטריד אותם, ומפתיע לגלות כי גם חילונים רבים סובלים מהתופעה. מגזין G של עיתון גלובס פנה למשרד התקשורת בכדי להבין האם 'חוק הספאם' שנועד בכדי למנוע מקרים של הצפתנו בדואר זבל אוסר גם על שמיעת ברכות מוקלטות המבקשות מאיתנו תרומות?
ההפתעה של כתבת המגזין הייתה שלימה. למרות שמסרים פרסומיים אסורים בהחלט (אלא אם כן חתמתם על איזה שהוא מסמך...), הברכות המוקלטות מרבנים נחשבים ל"מסר דתי גרידא", וככל הנראה "חוק הספאם" לא מגדיר את ברכת הרבנים כ"דואר זבל".
במשרד התקשורת אמרו למגזין: "'דבר פרסומת' מוגדר בחוק כ'מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת'".
"יצוין כי לגישתנו, פנייה שעניינה הוא מסר דתי גרידא אינה בגדר 'דבר פרסומת' כהגדרתו בחוק, וברור ששאלות שעניינן פרשנות הוראות הדין יוכרעו בסופו של יום על-ידי בית המשפט, וכל מקרה אמור להיבדק לגופו".
פרסום העניין עורר סערה זוטא בקרב ארגונים לחופש מדת, שם אומרים שזה לא ייתכן שבקשה לתרומה אינה נחשבת למסר מסחרי.