חב"ד נגד אגודת ישראל: במאמר מערכת תוקפני המתפרסם בשבועון 'כפר חב"ד', בעקבות דבריו של ח"כ מנחם אליעזר מוזס בראיון ל'כיכר השבת', תוקף העורך הראשי הרב אהרן-דב הלפרין, את 'יהדות התורה', ואומר כי היא הפכה בצורה רשמית למפלגת שמאל-חרדית.
"לנו חשוב שמירתה של ישיבת חברון לא פחות ואף יותר מהעיר חברון" אמר מוזס בראיון שעורר סערה. לדבריו, "ככל שהתהליך המדיני יתקדם הרי שיש סיכוי גדול שחלק מהמפלגות ייאלצו לעזוב ואנחנו נוכל להיכנס. צריך להבין שהסכנה הגדולה למדינת ישראל כיום הינה בעיית הגרעין האיראני וראש הממשלה בנימין נתניהו הבין שאם הוא רוצה שהאמריקאים והעולם המערבי ימשיכו לעמוד לצדנו עליו לוותר ולבוא לקראת הפלסטינים"
* * * *
'כיכר השבת' מגיש את מאמר המערכת של 'כפר חב"ד' במלואו:
הצהרתו של ח"כ הרב מנחם אליעזר מוזס על עמדתו שיש לוותר על 'שטחים' תמורת הקצבות לישיבות או תמורת הסדר שלום – הייתה די מפתיעה. ידענו שזו דעתו, מאז ומתמיד, של הרב אייכלר; קראנו את ההצהרה הזאת – כ'נקמה בבנט' – מפיו של ח"כ הרב ליצמן. הרב מוזס, לעומתם, שמר על פיו ולשונו גם 'בעידנא דריתחא'. הצהרתו המפתיעה השבוע שינתה את מאזן הכוחות והפכה את אגודת־ישראל בכנסת, באופן רשמי, למפלגת שמאל חרדית, כמו שותפתה לרשימת יהדות התורה.
עד כה היתה זו עמדתה הרשמית של 'דגל התורה' בלבד, בעוד אגודת־ישראל נותרה נאמנה לעמדתם של גדולי ישראל האמיתיים, בהם ראשי מועצת גדולי התורה בדור האחרון, שהתנגדו בכל תוקף למסירת שטחים מארץ־הקודש תמורת הבטחות שלום למיניהם.
עם הצהרתו הברורה של הרב מוזס – שהצטרפה לשני ח"כי האגודה שקדמוהו – נפל דבר ב(אגודת)ישראל: שלושה מבין ארבעת חברי הכנסת של 'אגודת ישראל', הצהירו מפורשות – מאז הרכבת הממשלה הנוכחית – כי הם יצביעו בעד 'שטחים תמורת שלום', או בנוסחה העכשווית 'שטחים תמורת הקצבות לישיבות'.
אם יש מבין ח"כי האגודה מי שאינו דוגל במהפך הרשמי שבו אגודת־ישראל הופכת למפלגת שמאל־חרדי – הדרך היחידה העומדת בפניו היא להקים סיעת יחיד. אם יש בציבור החרדי עסקנים הנאמנים להשקפת גדולי ישראל האמיתיים בדור האחרון – שראו בכל ויתור ומסירת שטחים משום איסור חמור וסכנה נוראה של פיקוח־נפש (כפי שהמציאות הוכיחה למרבה האסון) – עליהם להרעיש ולמחות נגד ח"כים הפועלים ומצהירים בניגוד לעמדתה הרשמית והברורה של מועצת גדולי התורה.
הרשימה הנוכחית של אגודת־ישראל, שהוליכה שולל את ציבור הבוחרים בהבטחה ברורה כי בשום אופן לא תיתן יד לאיזשהו ויתור מדיני על שטחים – חייבת, על־פי כל קנה מידה של הגינות מוסרית, לבקש סליחה ומחילה מאלפי יהודים שבדיעבד הסתבר כי הצביעו בניגוד למצפונם ואמונתם.
מעבר לעצם ההצהרה המדינית – מהראוי להתייחס גם לשני משפטים שהשמיע ח"כ הרב מוזס בבואו להצדיק את עמדתו ועמדת חבריו בעד ויתורים ומסירת־שטחים.
המשפט הראשון:
"ביהדות התורה תמיד תמכו בתהליך מדיני שיוביל לשלום..."
משפט מאד מעניין ומסקרן, שכמעט כל מילה בו זקוקה לפחות לפירוש רש"י עבור ה'בן־חמש־למקרא':
"ביהדות התורה" – מי זו המפלגה הזאת? יהדות התורה היא סיעה בכנסת המורכבת משתי מפלגות: אגודת ישראל ודגל התורה. בהצבעות מדיניות קריטיות התפצלה הסיעה בין ח"כי האגודה שהצביעו עם הימין, לח"כי הדגל שהצביעו עם השמאל. אם־כן למי מתכוון הח"כ הנכבד במלים "ביהדות התורה"?
"תמיד תמכו בתהליך" – מה ההגדרה של 'תמיד': האם מאז ההחלטה המפורסמת של הכנסיה הגדולה במריאנבאד בשנת תרצ"ז שקבלה החלטה תקיפה וברורה נגד ויתור אפילו על שעל אחד מארץ־הקודש במסגרת 'הסכם שלום' של החלוקה? או אולי מאז שנשיא מועצת גדולי התורה ה'לב־שמחה' זצוק"ל הורה לפרסם ב'המודיע' מאמר הלכתי, לפיו כל ויתור מהווה סכנה חמורה של פיקוח־נפש כמבואר בסימן שכ"ט, ומאז כל גדולי ישראל האמיתיים, עד לדורנו זקן חברי מועצת גדולי התורה כ"ק האדמו"ר מערלוי שליט"א – התנגדו בתוקף לכל ויתור שהוא? מהו המושג 'תמיד' אליבא דחבר־הכנסת מוזס?
"..בתהליך מדיני שיוביל לשלום" – זה כבר באמת מסקרן: איזה תהליך מדיני הוביל לשלום: האם הכוונה לתהליך אוסלו שהביא קרוב לאלפיים 'קרבנות־שלום', או לתהליך המדיני של ברק ב"ועידת קמפ־דיוויד" שבו ויתר על הכל־בכל־מכל והביא תוך זמן קצר ביותר לאינתיפאדת השלום, ואולי הכוונה דווקא לתהליך של עקירת הישובים ב'התנתקות' שהובילו כידוע לקטיושות השלום?
המחשבה המטרידה אותי יותר מכל: איך מסוגלים ח"כים חרדים – האמונים על 'מדבר שקר תרחק' – עשרים שנה אחרי תהליך אוסלו, שלוש עשרה שנים אחרי תהליך 'קמפ־דייויד־אלפיים', ושמונה שנים אחרי 'תהליך ההתנתקות' – להוציא מפיהם את המלים: "תהליך מדיני שיוביל לשלום"?!
המשפט השני ראוי אף הוא להתייחסות מיוחדת:
"לנו חשוב שמירתה של ישיבת חברון לא פחות ואף יותר מהעיר חברון".
מבלי להיכנס לעצם סוגיית חברון־תמורת־חברון – שנים רבות מנקרת במוחי שאלה ללא מענה: מדוע, ריבונו של עולם, תמיד בוחרים הללו כשעיר לעזאזל את חברון, קבר רחל, בית־אל וכיוצא בהם.
מדוע לא לוותר למען השלום וההקצבות על רמת־שלמה, וברכפלד, ונווה־יעקב ורמות וכל אותם מקומות שהפלסטינים דורשים באותה תקיפות מוחלטת כמו את חברון?
אנו אין לנו אלא דברי בן־עמרם, צדיק ומנהיג הדור, רעיא מהימנא קדישא, הצופה למרחקי־מרחקים. וכה היו דבריו הקדושים בקשר להקצבות תמורת הצבעה על מסירת שטחים:
"אי־אפשר לבנות חינוך לתורה וליראת שמים מכספים המוכתמים בדם יהודי! ולא רק שישיבות אסור לבנות עם כספים כאלו ואף אין לחנך תלמידים ליראת־שמים בכספים אלו, אלא יותר מזה: הגמרא אומרת שאפילו "בית הכסא" אסור לבנות מכספים שכאלה".
בזמנו עיתונים ו'מנהיגים' מפלגתיים מסוימים מתחו ביקורת קשה על דבריו ה'הזויים' של הרבי: איך אפשר לחשוד בכלל שחרדים יצביעו בעד מסירת שטחים תמורת הקצבות לישיבות?!
היום אפילו לא מנסים להסתיר זאת. מצהירים בגלוי, בראיונות לתקשורת: "בהחלט נצביע בעד פינוי ישובים תמורת הקצבות לישיבות"!
ויהי רצון שבימים אלו, כשהמלך בשדה, נזכה לראות את הגאולה האמיתית והשלמה כדברי נביא הנחמה שבהפטרת השבוע:
בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ, וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ.
בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי – רֶגַע – מִמֵּךְ.
וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ..
מסכימים עם המאמר? מסכימים עם דברי ח"כ מוזס? טקבקו