

בית המשפט המחוזי מרכז החליט בצהריים (ראשון) לקצר את מספר ימי המעצר של שלושת החשודים במעורבות בפרשת הרב מצגר אך דחה את הערער שהגישו על עצם עמצרם.
בפני בית המשפט, הגישו פרקליטיהם של שלושת החשודים – שמחה קרקובסקי, בן ציון ציוני וחיים אייזנשטט ערער על הארכת מעצרם ביום חמישי בבית משפט השלום בלוד.
ההחלטה להגיש ערער התבססה על הטענה כי החשוד המרכזי הרב יונה מצגר נשלח למעצר בית מלא, כך שמעצרם של יתר החשודים יש בו כדי אפליה.
את הערער הגישו עו"ד גיל עשת - פרקליטו של חיים אייזנשטט, עו"ד חיים שטנגר - פרקליטו של בנציון ציוני ועו"ד יעקב וינרוט - פרקליטו של שמחה קרקובסקי.
בית המשפט המחוזי החליט לדחות את הערער ולא לשחרר את העצורים למעצר בית, אך עם זאת החליט לקצר את מספר ימי המעצר, וקבע כי מעצרם של שלושת החשודים יסתיים ביום שלישי, 25 ביוני.
בהחלטתו, כתב השופט אברהם יעקב כי "העוררים חשודים בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, מתן שוחד, איסור הלבנת הון. מדובר בפרשייה שבה החשוד העיקרי הוא הרב הראשי לישראל, הרב מצגר".
"כידוע, הרב מצגר שוחרר למעצר בית בן 5 ימים בלא שהובא כלל לבית המשפט. טענתם של העוררים היא טענת אפליה. טענה זו שובה את הלב. הרי ברור ההיגיון שמאחוריה, לא ייתכן שמי שקיבל את עיקר השוחד ישוחרר, בעוד שהחשודים הזוטרים יותר לכאורה ייעצרו", כותב השופט.
השופט מציין כי מעיון בדו"ח הסודי שהוגש לפניו הוא למד, כי "עיקר הקשר היה בין העוררים לבין גורמים שלישיים ולכן דינם אינו כדינו של כב' הרב מצגר. אפליה ניתן לטעון כאשר מדובר במתן יחס שונה לשווים. בענייננו לא זה המצב. הטענות באשר לרב מצגר ובאשר לעוררים כאן אינן אותן טענות, והמסכת העובדתית שונה. כפועל יוצא מכך, גם צורכי החקירה הם שונים",.
"הוגשה לעיוני רשימת פעולות חקירה לביצוע, והשתכנעתי שחלקן אינו יכול להתבצע אלא כאשר העוררים נמצאים במעצר", כותב השופט בהחלטתו.
"אולם אני סבור, שתקופות המעצר שנקבעו בבית משפט קמא הן ארוכות מידי וניתן לזרז את החקירה ולבצע פעולות חקירה המחייבות את המעצר במהלך תקופה קצרה יותר", כתב השוםט ומוסיף כי "לפיכך, אני מקבל את הערר במובן זה שתקופת מעצרם של העוררים תסתיים ביום 25.6.12 בשעה 12:00. היה והמשטרה תבקש להאריך את מעצרם, תביא אותם לבית משפט השלום לא יאוחר מן השעה 10:00".
בסיום החלטתו, מציין השופט כי העצור בנציון ציוני כי הוא אלרגי לעקיצות פרעושים ועקב כך נגרם לו סבך במעצר. השופט הורה לשירות בתי הסוהר שרופא בית המעצר יבדוק אותו וייתן תשובה עוד היום האם הוא כשיר למעצר.
יצויין, כי שמחה קרקובסקי מנכ"ל עמותת "בית התבשיל" נשלח מראש לחמישה ימי מעצר, אך עם זאת, בן ציון ציוני מנכ"ל עמותת "צדקה ומשפט" נשלח למעצר עד יום רביעי ה-26 ביוני, וחיים אייזנשטט עוזרו של הרב מצגר נשלח למעצר עד יום חמישי ה-27 ביוני, כך שקיצור ימי המעצר משמעותי רק עבורם.
מסלול השוחד
הפרשה התפוצצה בצהרי יום חמישי, כאשר לאחר חקירה סמויה שנמשכה חודשים ארוכים, ובאישורם של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ופרקליט המדינה משה לדור שהתוודעו לחשדות ולראיות, פשטו חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה על ביתו ומשרדו של הרב הראשי יונה מצגר שנעצר לחקירה בחשד לקבלת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים.
לאחר כעשר שעות של חקירה, נשלח הרב מצגר למעצר בית מלא למשך חמישה ימים, ונאסר עליו להתקרב למשרדיו ולצאת מהארץ למשך 15 יום. לאור מעמדו של הרב המקביל לשופט בית המשפט העליון, לא ביקשה המשטרה לעוצרו.
פרקליטיו של הרב, עו"ד דוד ליבאי ועו"ד אלעד רט, מסרו בתגובה כי "הרב הראשי משתף פעולה עם המשטרה והוא מכחיש את החשדות המיוחסים לו".
לפי חשד המשטרה, הרב מצגר שימש כמעין קבלן תרומות בשורה של עמותות, כאשר בתמורה לתרומות שאסף עבור אותן העמותות גרף הרב לכיסו סכומי כסף גדולים, הנאמדים כעת במאות אלפי שקלים אך עשויים לעלות בהמשך החקירה.
הבוקר, נחשף מסלול השוחד של הרב יונה מצגר. לפי החשד, אנשים פנו בבקשה לרב הראשי האשכנזי יונה מצגר כדי לקבל המלצה או עזרה, בתמורה לעזרה, ביקש הרב מצגר מהפונים לתרום לעמותות שהיו בקשר עם הרב.
העמותות, אשר על-פי החשד כרגע מדובר ב"בית התבשיל" של שמחה קרקובסקי ו"צדקה ומשפט" של ניסן בן ציון ציוני, קיבלו את התרומות והוציאו קבלה על מלוא הסכום, אך מהתרומות העבירו לרב מצגר נתח נכבד המוערך בכ-50 אחוזים, שמסתכמים כנראה במאות אלפי שקלים.
עוזרו של הרב הראשי, חיים אייזנשטט חשוד כי הוא היה "המוציא לפועל" של העברת הכספים מהתורמים לעמותות ומהעמותות לרב מצגר.
את מסלול השוחד סיים הרב מצגר בהלבנת הכספים שקיבל באמצעות רכישת דירות אותם רשם על-שם מקורביו ובני משפחתו. בעקבות הכספים שקיבל, סייע הרב מצגר לתורמים לקבל את ההסמכה לתואר רב. כדי לבדוק את הכספים והדירות, הקפיאה המשטרה את חשבונות הבנק של הרב מצגר ותפסה את הדירות שבבעלותו ובבעלות בני משפחתו.
חשד נוסף אותו בודקת המשטרה הוא שהרב מצגר תיווך בין תורמים לבין עמותות וישיבות, כאשר התנה את פעילותו לגיוס התרומות בקבלת חלק מהכספים כדמי טירחה.
במשטרה אומרים כי כבר בימים הקרובים צפויים להידרש לחקירה עשרות רבות של אנשים, בהם ראשי ישיבות, ראשי עמותות ותורמים. הרב מצגר עצמו צפוי לשוב ולהיחקר בפרשה.
הבוקר, החליט הרב יונה מצגר להשעות את עצמו מתפקידיו כדיין בבית הרבני הגדול והודיע במכתב לשרת המשפטים ולשר הדתות כי לא ישתתף בישיבות מועצת הרבנות הרבנות הראשית בוועדה למינוי דיינים.
בהודעה שהוציאו פרקלטיו נמסר כי "הרב הוסיף וציין כי בחקירתו הוא הכחיש ומכחיש את החשדות לגביהם נשאל, כי הוא מאמין בחפותו, וכי הוא מקווה שהחקירה תסתיים במהרה. עם זאת, הרב מבין כי השעייתו העצמית היא הצעד הראוי מבחינה ציבורית".