למה התכוון מרן הגר"ע יוסף?

הבוקר נחשף ב"כיכר השבת" כי מרן הגר"ע יוסף התייחס בשבת האחרונה לנושא ואמר כי על הרב יונה מצגר להתמודד לכהונה נוספת כשהוא מציין כי יקרא לו ויגזור עליו להתמודד.

הגר"ע יוסף הוסיף ואמר כי "הרב מצגר מקורב לחב"ד והוא בוודאי יפסוק לפי פסק ההלכה הידוע של הרבי מליובאוויטש הקובע כי רב ראשי מכהן צריך להמשיך בתפקידו ואסור להדיחו".

השבועון 'כפר חב"ד' הביא לפני שבוע בלבד את עמדת הרבי בעניין והמאבק שניהל נגד מי שניסה להדיח רב ממשרתו.

אתר "כיכר השבת" מגיש את הכתבה המלאה:

״לא היתה כזאת בישראל אשר.. ואפילו סתם בעלי בתים.. יסירו רב ממשרתו", ו"בזיון התורה והרבנות להסיר רב ממשרתו", "וכיון שעמדת השלחן ערוך בזה היא פשוטה וברורה – בשלילת ענין שכזה לגמרי", "בנוגע לעמדתי.. עמדה המיוסדת על המבואר בכמה מקומות מהם שו"ת חתם סופר הידועות, הנני נגד הדחת רב ממשרתו בסיום זמן חוזה וכיו"ב" – אלו הם רק חלק משלל הציטוטים שכתב הרבי בנוגע למאבק הגדול נגד הדחת רב ממשרתו כבר לפני 52 שנה, בשנת תשכ"א, כאשר היה ניסיון ראשון להדיח את הראשון לציון הרב יצחק ניסים ממשרתו הרבנית, ולאחר-מכן כאשר הודחו לראשונה בהיסטוריה הרבנים הראשיים המכהנים בשנת תשל"ג.

כבוד הרבנות ורבנים, זהו יסוד היסודות בתורתו ובמשנתו של הרבי. ולאורך כל תורתו והוראותיו של הרבי. מלחמתו של הרבי היה למען כבודם והאדרת שמם של הרבנים שהם למעשה מורי ההוראה בישראל ועל פיהם יישק כל דבר. בכל דבר ועניין שהפחית את כבוד הרבנות או הרבנים, הרבי ניצב ולחם בעוז גם כאשר הדבר גבה מחיר כבד, והרבי לא שת ליבו לשום שיקול גדול כקטן כאשר הדבר פגע בכבודם של הרבנים.

בפעם הראשונה בהיסטוריה בה הוחלפו רבנים והודחו עוד בחייהם היה בז' חשוון תשל"ג, אז הודחו ממשרותיהם הרבנים הגאונים הראשון לציון הרב יצחק ניסים זצ"ל והרב הראשי לישראל הרב איסר יהודה אונטרמן זצ"ל.

הרבי ראה בכך פגיעה חמורה ביותר במעמדה של הרבנות והרבנים, והפעיל את כל כוחותיו למנוע את החרפה הזאת.
עוד בשנת תשכ"א כאשר ניסו להדיח את הרב יצחק ניסים ממשרתו הרבי פעל ככל יכולתו למנוע את הדבר כולל אצל הנשיא שז"ר שבביקורו ביחידות בשנת תש"כ העלה הרבי את הדבר ביחידות.

נגד הדחת רב

כחודש לפני הבחירות בשנת תשל"ג כתב הרבי לרב גורן (שעמד להתמנות לרב ראשי) ב"ימי הסליחות תשל"ב" על עמדתו הנחרצת נגד התמודדות שתביא להדחת רב.

..."מתאים לעמדתי בעת הבחירות להרבנות הראשית בפעם הקודמת, עמדה המיוסדת על המבואר בכמה מקומות ומהם בשו"ת חתם סופר הידועות, הנני נגד הדחת רב ממשרת בסיום זמן חוזה וכיו"ב, ואין זה פוגע כלל ח"ו בהמועמדים נגדו, וכפי שכתבתי כנ"ל בבחירות הקודמות.

"...שגם מפני זה קויתי אשר כת"ר יסיר את מועמדתו ולכן חיכיתי גם בפרסום עמדתי בזה, כולי האי ואולי, הנה עוד נקודה עיקרית במצב המיוחד בבחירות אלו אשר מנצלים מועמדות כת"ר למלחמה נגד הדיוק בשמירת ההלכה".

עוד לפני המאבק בשנת תשל"ב נגד הדחת הרבנים הראשיים, היה ניסיון 11 שנים קודם לכן להדיח את הרב יצחק ניסים בהשפעת חוגים קנאים שהתנכלו לרב ניסים, גם אז הרבי נעמד כחומה בצורה למנוע את הדחת הרב ניסים.

היה זה בשנת תשכ"א, כאשר על הפרק עמד סיום כהונתו של הרב הראשי דאז הרב יצחק נסים. ועד העדה הספרדית בירושלים החליט לפנות בשאלה אל הרבי, האם לתת יד להדחת הרב ניסים, וכך כתבו חברי הוועד: "באשר יקר בעינינו נכבד והוא נערץ ונקדש גם בעיני אלפי בני עדתנו יהודי ספרד בארץ ישראל ותפוצות הגולה, הננו מרהיבים עוז בנפשנו להגיש אליו תעצמותנו...

.."שמענו כי כ"ק אדמו"ר שליט"א כתב לירושלים לכבוד הגאון רבי שלמה יוסף זוין הי"ו, בענין בחירת הרב הראשי הראשון-לציון והביע דעתו בפרינציפ שאין להוריד רב ממשרתו. רצוננו עז שידע כ"ק שליט"א, שגם אנו כואב לבנו על כך, ואלם שקולה עדתנו כנגד כל רב שלה, חכמינו קבעו שקול משה כנגד רבוא מישראל, ויוצאי ששים רבוא מישראלים שקולים כנגד משה, ועדת יהודי ספרד, בארץ ובירושלים בפרת, בחזית אחת נגד הרב הראשי נסים.... לאחר שנות שרותו כרב ראשי אין כאן כל הדחה כלל. הדחה באה אם מדיחים רב תוך הקדמת כהונתו לה בלבד הוא נבחר. אחרת למה לנו בחירות?...".

בנספח למכתב, עליו חתומים נשיא הועד אליהו אלישר ודוד סימון יו"ר הועד הפועל, נאמר בסיום: "הצענו דברינו לפני כ"ק אדמו"ר שליט"א בתום לבב ותקוותנו כ"ק יבין לרוחנו ויאמר לפעלנו טוב בעזהי"ת וישלח לנו את ברכתו להשכין שלום בעדתנו ולהחזיר את האחוה והאחדות השלמה במחננו".

עמדת השו"ע פשוטה וברורה

מכתב התשובה של הרבי הוא מתאריך ערב חג המצות, ה'תשכ"א (מתוך השו"ת מנחם משיב נפשי מכתב תתקט"ו): "...ולתוכן מכתבם בשאלת בעית הרבנות הראשית, יותר נכון – בעיית הרב הראשי הראשון לציון, אף שלכאורה כבר אינה אקטואלית כעת, בכל זה על פי מה שנאמר והייתם נקיים מה' ומישראל אבהיר עוד הפעם עמדתי, אף שלכאורה נתפרסמה די צרכה, והיא: אין בזה שאלה פרטית כלל וכלל, כי אם ענין עקרוני, ומפני זה נוגע לא רק לכללות אחינו בני ישראל אשר באה"ק ת"ו אלא לכל בני ישראל בכל מקומות מושבותיהם, ונוגע בכבוד הרבנות שכמובן קשור בכבוד התורה. והשאלה היא: המותר על פי תורתנו תורת חיים לדחות רב ממשרתו בקדש, ובפרט על ידי ועידה שחלק חשוב שלה הם אנשים חילוניים בהחלט. וכיון שעמדת השלחן ערוך בזה היא פשוטה וברורה - בשלילת ענין שכזה לגמרי, הנה מדרך ממילא נפתרת גם השאלה בנוגע לבחירת רב פלוני או פלוני בתור ממלא מקום".

לא הייתה כזאת בישראל

במכתב ארוך ומנומק לגאון ר' ניסן טלושקין מתאריך כ' חשוון תשכ"א על יחסו של הרבי למוסד הרבנות ודחיית הבחירות. בסעיף האחרון מתייחס הרבי גם למשרת הרב ניסים וכך כותב לו הרבי בצורה הנחרצת ביותר: "מוכרח הדבר שישאר הרב נסים שליט"א במשרתו עתה, כי לא היתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים (שחלק חשוב מועידה הבוחרת הוא מהם), יסירו רב ממשרתו. מובן שידוע לי שמלכתחילה הנה באופן רשמי ניתנה להנ"ל המשרה לזמן קבוע. אבל אין זה מבטל כלל הענין דכבוד התורה וכבוד רב בישראל, הענין דחזקה וכו'. ובודאי לדכוותי' האריכות בזה אך למותר".

אגב, במכתבו לרב טלושקין חושף הרבי שכאשר ביקר אצלו מר שז"ר בסביבות פורים תש"כ הוא העלה את הנושא מיוזמתו בפני מר שז"ר מהסיבה שהוא יוכל להשפיע בעניין בחירת הרב ניסים "והרי יש לפלוני (למר שז"ר ש.ו.) מהלכים בחוגים הקובעים".

"שמור לי ואשמור לך"

במכתב מתאריך ו' שבט תשכ"א כותב הרבי לגאון רבי שלמה יוסף זוין ע"ה על ניסיון ההדחה הראשון של הרב ניסים.
"בהנוגע להרבנות ראשית - לא מוחלט כלל שהענין נדחה לכמה וכמה חדשים, כיון שמנהלים שקו"ט מאחורי הפרגוד, הצעות מסחריות שמור לי ואשמור כו' בין הגורמים-חשובים אשר בפרשה זו, ומי יודע מה יולד יום, איזה פרשיות עוד יתחדשו חדשים לבקרים שישפיעו על מהלך המו"מ וכו'.

"..שזה מכריח שמוכרח להיות מי שיבחר בפועל, ובהנוגע לאשכנזים אין מועמד אלא אחד. בהנוגע לספרדים (לבחירת הרב ניסים ש.ו.) הרי בזיון התורה והרבנות להסיר רב ממשרתו וכו'..".

"אני משתדל להגדיל את כבוד הרבנים"

בעת היחידות האחרונה עם הראשון לציון הגאון רבי מרדכי אליהו בו' חשון תשנ"ב עלה עניין כבודם של הרבנים, בעת דיון הלכתי.

הרב אליהו: בנוגע לספקות שיתעוררו בזמן המשיח, מצינו בגמרא שישאלו אצל משה ואהרן – ולדוגמא: "מתים לעתיד לבוא צריכים הזאה שלישי ושביעי או אין צריכין... ומזה משמע שלא יצטרכו לטרוח לשאול אצל הסנהדרין, כיון שילכו מיד למשה רבינו?

הרבי: (בחיוך): אני משתדל להגדיל את כבוד הרבנים… שיצטרכו לשאול אצלם.

הרב אליהו: אבל יותר כדאי ללכת ישר למשה ואהרן מאשר ללכת לסנהדרין.