אישור חוק הגיוס מוטל בספק

חברי הוועדה, השרים יעקב פרי, משה בוגי יעלון, לימור לבנת, יצחק אהרנוביץ', עמיר פרץ ואורי אריאל יעברו על מסקנות החוק ויביעו את עמדתם. לאחר-מכן יצביעו על סעיפי החוק בזה אחר זה במרתון שיימשך אל תוך הלילה.

במידה והחוק יעבור ברוב קולות, הוא יועבר למשרד המשפטים שם הוא יפורסם תוך מתן אפשרות להעברת תגובות ציבוריות. הוועדה תדון בתוך 21 יום בתגובות, ולאחר-מכן החוק יועבר לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה ומשם לאישור הכנסת.

אך בבוקר שטרם הדיון האחרון של הוועדה נראה כי ההסכמות רחוקות ואישורו של החוק בוועדת פרי הערב מוטל בספק משמעותי.

במפלגת 'הבית היהודי' כבר הביעו את התנגדותם לחוק לאור הסעיף בו שירות תלמידי ישיבות ההסדר מוארך מ-16 חודשים לשנתיים ימים, זאת למרות שמדובר בשוויון בנטל כפשוטו.

ב'מעריב' מדווח הבוקר כי אנשיו של השר אורי אריאל, חבר הוועדה, אומרים כי הארכת שירות ישיבות ההסדר תגרום למפלגת הבית היהודי להצביע נגד החוק גם במליאת הכנסת.

לדבריהם, "ההסכמה היחידה שנקבל זה שירות של 17 חודשים לישיבות ההסדר. לא נסכים להארכת השירות לשנתיים, גם אם זה יקרה רק בעוד 20 שנים. לא יקום ולא יהיה. בעניין הזה יש תיאום מוחלט בין אורי אריאל ובין נפתלי בנט. הדבר האחרון שבנט ירצה זה ללכת נגד ישיבות ההסדר, ולכן נצביע נגד גם במליאת הכנסת".

מנגד, טוענים אנשיו של יו"ר הוועדה יעקב פרי, כי ההתנגדות הזו היא יציאה נגד צה"ל עצמו שהסכים לקיצור שירות החובה בארבעה חודשים בתמורה להארכת השירות של ישיבות ההסדר.

מלבד ההתנגדות להארכת שירות ישיבות ההסדר, בבית היהודי מביעים התנגדות, כך לפי 'מעריב', גם לענישה הפלילית של ראשי הישיבות החרדים. זאת לצד ההתנגדות לאי הטלת חובת שירות על בני המיעוטים כפי שהתנגדותם של אנשי 'ישראל ביתנו'.

מלבד התנגדותם הצפויה של אורי אריאל ויצחק אהרונוביץ', נראה כי גם תמיכתו של השר עמיר פרץ ממפלגת 'התנועה' בחוק, כלל לא מובטחת, ובמידה ויצביע נגד, הרי שוועדה לא תוכל לאשר את החוק ולהעבירו הלאה.

לפי הדיווח ב'מעריב', השר פרץ מתנגד להטלת סנקציות פליליות על ראשי הישיבות ועל תלמידי הישיבות ומאיים להצביע נגד המתווה המוצע. לדברי פרץ, "מישהו היה חושב להטיל ענישה פלילית על מנהלי בתי ספר שאחוזי הגיוס בבתי הספר שלהם נמוכים?".

"אם נקבע כבר היום שבעוד שלוש שנים זו תהיה עבירה פלילית, כבר עכשיו מכניסים את הנושא למשבר" מסביר פרץ, "הכנסת חוק שירות הביטחון לתוקף תהפוך את כל הסיפור לאנרכיה ולמלחמת עולם. כל עוד עומדים ביעדי הגיוס, אין מה להכניס את חוק שירות ביטחון לתוקף. שיעשו את זה רק אם החרדים לא יעמדו ביעדים".

פרץ, מתנגד לכל פשרה בנושא תלמידי ישיבות ההסדר ומבהיר כי במידה ותלמידי ההסדר לא ישרתו שנתיים ימים יתנגד לחוק. "איזה שוויון בנטל יש פה, אם רק מהחרדים דורשים שירות של שנתיים, ומישיבות ההסדר לא", תוהה פרץ.

השר יעקב פרי, הביע אמש את תקוותו כי הצעת החוק תאושר, ואמר כי "אם לא ניתקל בתרגיל פוליטי, תצא לדרך מהפכת גיוס אמיתית, כזו שתהפוך למציאות כבר באוגוסט".

הערכה הרווחת היא כי בסופו של דבר עמיר פרץ יצביע בעד החוק וכך גם השר אורי אריאל שיתקפל בסופו של דבר בעניין תלמידי ישיבות ההסדר, אך השר אהרונוביץ' יצביע נגד בהוראת יו"ר מפלגתו אביגדור ליברמן.

כפי שדווח כאן בהרחבה, עיקרי הצעת החוק קובעים כי כל בן 17 יחויב להתייצב בלשכת הגיוס, מי שלא יתייצב יטופל פלילית, תתאפשר דחיית שירות עד גיל 21, אז תינתן דחייה ל-1,800 תלמידי ישיבות שיוגדרו כ"מתמידים", השאר ימוינו על-ידי צה"ל, שיחליט מי יגויס לצבא ומי ישלח לשירות אזרחי.

לפי החוק, עד שנת 2016 יגויסו 5,200 תלמידי ישיבות בשנתון הן לצבא והן לשירות האזרחי. לפי החוק, ישיבה שלא תעמוד ביעדי הגיוס תקציבה יקוצץ בהתאם לפער באחוזים. יוטלו סנקציות כלכליות על ישיבות בגין היעדרות תלמידים. ישיבות עם אחוז גיוס גבוה יתומרצו כספית. הישיבות יקבלו תקציב עבור התלמידים מתוכן שיתגייסו. ראשי הישיבות ידרשו לתת הצהרות בכתב על מצב התלמידים ותוטל עליהן אחריות אישית.

לפי ההסכם הקואליציוני תקופת הביניים עד ליישום החוק הסופי תימשך ארבע שנים אך הוועדה החליטה לקצר את התקופה לשלוש שנים, מה שהוגדר על-ידי הליכוד כתרגיל של 'יש עתיד' שמעוניינת להשיג היצג לבוחריה לקראת הבחירות הבאות.

הצעת החוק במתכונתה הנוכחית זכתה להתנגדות גורפת הן של הציבור החרדי והן של אנשי הפורום לשוויון בנטל, כל אחד וסיבותיו הוא. יו"ר הקואליציה ח"כ יריב לוין יצא אמש במתקפה נגד החוק המתוכנן ואמר כי "זה לא שוויון בנטל זה בלוף, זאת עבודה בעיניים, זה קמפיין אנטי חרדי ולא קמפיין לשוויון בנטל".