חוק גיוס בני הישיבות יוצא לדרך: ועדת פרי לשוויון בנטל הגישה הבוקר (חמישי) למזכירות הממשלה את טיוטת הצעת החוק שגיבשה להגברת גיוס בני הישיבות ונועדה להחליף את 'חוק טל' שהסדיר את מעמד בני הישיבות ובטול על-ידי שופטי בג"ץ.
לאחר הגשת הטיוטה, אמר השר יעקב פרי שעמד בראשות הוועדה כי "מדובר בתיקון היסטורי לחוק שירות ביטחון, אשר קובע- כולם נושאים בנטל. אחרי יותר מחודשיים של עבודה אינטנסיבית ויסודית, אשר נעשתה מתוך תחושת שליחות אמיתית של כל אחת ואחד מששת השרים ובבחינת כלל הרגישויות החברתיות הייחודיות של החברה החרדית".
השר פרי הוסיף ואמר כי "ביום ראשון תתכנס הוועדה לאשר את תיקוני החקיקה הנדרשים וכולי תקווה כי נצא לדרך חדשה, אשר תשנה את המציאות כבר החל מחודש אוגוסט הקרוב".
בועדת פרי היו חברים מלבד השר יעקב פרי גם השרי משה בוגי יעלון, יצחק אהרונוביץ', עמיר פרץ, לימור לבנת ואורי אריאל.
הסדר גם לחרדים וגיוס מגיל 21
עיקרי הצעת החוק מגדירים את גיוס בני הישיבות בחוק שירות הביטחון ולא כהוראת שעה ובכך מטילים את החובה לשרת גם על הציבור החרדי. בנוסף, שירות החובה של הגברים בצה"ל יקוצר מ-36 חודשים ל-32 חודשים, ושירות הנשים לעומת זאת יוארך ל-28 חודשים.
מסלול השירות של ישיבות ההסדר יוארך ל-17 חודשים ויפתח גם לציבור החרדי. החל מחודש יולי 2016 ולמשך 3 שנים, השירות יוארך בהדרגה כך שבתום 3 שנים יעמוד השירות במסלול ההסדר על 24 חודשים.
מעיון בפרטי הצעת החוק עולה כי כל בן 17 יחויב להתייצב לרישום ובדיקה ב"צו ראשון", יוקם מרכז לקליטת חרדים, אי התייצבות תביא להחלת סנקציות כאשר בן 17 שלא יתייצב יביא להפסקת תקצובו לישיבה.
עוד הוחלט כי תתאפשר דחיית שירות - דחייה לשם לימוד תורה, עד גיל 21, וזאת בכפוף לתצהירים שיגישו תלמיד הישיבה וראש הישיבה, בנוסף ראש הישיבה יחויב ברישום נוכחות שוטף ובהגשת דוחות תקופתיים על דחויי השירות שלומדים בישיבה.
מי שנדחה שירותו לשם לימוד תורה יחויב בלימוד בישיבה בהיקף של 45 שעות שבועיות, כשבמקביל ייאסר עליו לעבוד אך יותר לו להשתתף בהכשרות מקצועיות של משרד הכלכלה, במהלכן יחויב ללמוד בהיקף של 30 שעות בשבוע.
בגיל 21 יתייצב כל בחור ישיבה במרכז לקליטת חרדים, וצה"ל יהיה זה שיחליט מי מגויס לשירות צבאי ומי לשירות אזרחי, למעט 1,800 מתמידים שיקבלו פטרו משירות בכפוף להתחייבותם להמשיך ללמוד בישיבה עד גיל 26.
שר הביטחון יהיה זה שיקבע מי הם ה"מתמידים" בשים לב לרשימה שתוגש על-ידי ועד ראשי הישיבות. במידה וראשי הישיבות אל ישתפו פעולה שר הביטחון יקבע לבד את המנגנון לקביעת זהות 1,800 המתמידים.
תלמידי ישיבה בני 22 ומעלה ביום כניסת החוק החדש לתוקף, יזומנו במהלך 12 החודשים הראשונים למרכז לקליטת חרדים ויוצגו בפניהם מסלולי השירות האפשריים. במידה ויבחרו שלא להתגייס יופנו לנציגי ההכוון התעסוקתי של משרד הכלכלה ורק לאחר-מכן יקבלו פטור משירות.
לעומת זאת, תלמידי ישיבות בני 18 עד 22 ביום כניסת החוק לתוקף, יוכלו לבחור בין גיוס לבים המשך דחיית השירות עד לגיל 24.
במהלך השנים הקרובות יוקצו משאבים להגדלת מרכזי הכשרת חרדים שלוק העבודה כדי לאפשר את קליטתם המרבית של האוכלוסייה החרדית ושילובם בשוק העבודה, כאשר לפי הערכות כ-28 אלף חרדים מעל גיל 22 צפויים קבל אתה פטור משירות.
את התקופה הזו, מגדירה ועדת פרי בהצעת החוק כתקופת "ריקון הבריכה". המשמעות של ההגדרה הזו היא ברורה - הפחתת מספר לומדי התורה בישראל.
סנקציות ותמריצים
אי התייצבות לצו ראשון והשתמטות מלימוד בישיבה בתקופת הדחייה תגרור הטלת סנקציות והסרת התלמיד ממסלול דחיית השירות.
צה"ל יסתייע במנגנון אכיפה של משרדי החינוך והאוצר לאיתור משתמטים מלימודים, ראשי הישיבות יאלצו להעביר ערבות כדי למנוע תצהיר כוזב על מספר התלמידים בישיבה.
משרד החינוך יבצע בישיבות ביקורת אחת לשלושה חודשים ויעביר את הדוח באופן שוטף לידי צה"ל.
במידה ולא יעמדו ביעדי הגיוס שיקבעו תקציב הישיבות יקוצץ. תלמיד שלא יתייצב לצו ראשון לא יתוקצב ויוגדר כמשתמט. יוטלו סנקציות כלכליות על ישיבות שתלמידיהן לא יתייצבו ללימודים בישיבה בעת הדחייה.
בנוסף, ישיבות בעלות אחוז גיוס גבוה יתומרצו כלכלית, כמו כן ישיבות יתוקצבו עבור תלמידים אשר יתגייסו לצה"ל. ישיבות אשר באופן מובהק יעודדו גיוס יקבלו מעמד מיוחד הכולל הטבות כלכליות משמעותיות.
ראש ישיבה אשר יעביר דיווח כוזב על תלמיד ישיבה אשר לא לומד בפועל, יחולו עליו סנקציות אישיות.
תלמיד ישיבה שלא יתייצב לצו ראשון - יוגדר כמשתמט ויחולו עליו סקנציות. תלמיד ישיבה שלא יתייצב כל שנה לחידוש דחיית שירותו - יוגדר כעריק ויחולו עליו סנקציות. תלמיד ישיבה אשר לא יתייצב ללימודיו בתקופת דחיית השירות - יוגדר כעריק ויוטלו עליו הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון.
שירות אזרחי
תוקם רשות לשירות אזרחי, כאשר בין היתר יתאפשר לעשות שירות אזרחי בביטחון פנים, הגנת הסביבה, בריאות, קידום תעסוקה, קליטת עליה, זהירות בדרכים, סיוע לאזרחים ותיקים, הסברה ממשלתית בנוגע לזכויות ורווחה. בנוסף יוקצו 200 תקנים לחינוך מחוץ לקהילה.
כמו כן יוקם מסלול "שירות אזרחי-בטחוני" לשירות במשטרה, בשב"ס וברשות הכיבוי וההצלה, ללא הגבלת תקנים תוך גיבוש מסלולים מותאמים לאורח חייהם.
משך השירות האזרחי, עד חודש יולי בשנת 2014 יימשך 40 שעות שבועיות למשך שנה או 20 שעות שבועיות למשך שנתיים. מחודש יולי, השירות יימשך 30 שעות שבועיות לשנתיים או 20 שעות שבועיות למשך שלוש שנים.. במסלול האזרחי ביטחוני השירות יימשך 32 שעות שבועיות למשך שנתיים.
בנוסף, יוקם מנגנון פיקוח בתוך השירות האזרחי לפיקוח ואיתור משתמטים או מי שאינם עומדים בתנאי השירות, לטובת החזרתם לשירות צבאי.
יעדי הגיוס
הממשלה תקבע יעדים לגיוס לשירות הצבאי והאזרחי ויופעלו תמריצים כלכליים לעידוד גיוס.
יעד הגיוס לשנת 2013 הוא 2,000 בני ישיבות לשירות צבאי ו1,300 לשירות אזרחי. בשנת 2014 – 2,300 לתבא ו-1,500 לשירות אזרחי. בשנת 2015 – 2,700 לצבא ו-1,800לשירות אזרחי. בשנת 2016 – 3,200 לצבא ו-2,000 לשירות אזרחי.
סעיף קטן בהצעת החוק מתייחס לבני המיעוטים, וקובע כי הרשות לשירות אזרחי תחויב לבצע צעדים פרטניים להסרת חסמים ועידוד השירות בגילאי 18-23, כאשר היעד הוא 6,000 בשנה, בתוך חמש שנים מיום חקיקת החוק.