שר החינוך שי פירון משנה בצהריים (שלישי) את גרסתו להשתלשלות האירועים עד לקבלת ההחלטה לעצור את הקיצוץ הצפוי ברשת מעיין החינוך התורני וברשת החינוך העצמאי.
אתמול, הודיעה לשכתו של יו"ר ש"ס אריה דרעי כי הוא הגיע לסיכום עם שר האוצר יאיר לפיד על הורד מסדר היום של הקיצוץ המתכונן ברשת מעיין החינוך התורני ובמוסדות החינוך העצמאי.
לאחר ההודעה הזו, מיהרה לשכתו של שר החינוך שי פירון להוציא גם היא הודעה לתקשורת, בה נכתב כי בשיחה שקיים פירון עם דרעי סוכם על דחיית יישום הפחתת התקציב של רשתות מעיין החינוך התורני והחינוך העצמאי.
קראו עוד בנושא:
• לפיד ודרעי סיכמו: לא יקוצץ תקציב המוסדות החרדיים
• לפיד תוקף: לא נשתף יותר פעולה עם דרעי, הוא שיקר
עוד נמסר כי "ההחלטה תדון מחדש לאחר שמשרד החינוך יקים במהלך שנת הלימודים הקרובה מערכת חינוך ממלכתית חרדית. שר החינוך הוסמך להגיש חוק ליבה מקיף תוך שישה חודשים".
אלא שלאחר הסטטוס הזועם של יו"ר מפלגתו יאיר לפיד, מפרסם בצהריים פירון סטטוס משלו בו הוא מציג את השתלשלות הדברים בצורה מעט שונה, המתאימה יותר לגרסת לפיד מאשר לגרסת דרעי ולגרסתו שלו עצמו שפורסמה אמש.
תחילה, כותב פירון על אישור התקציב בממשלה ומציין כי "זו הייתה חוויה לא ברורה. מסעירה משהו. יום ולילה ארוכים ארוכים, סוג של 'לחצים', וניסיונות לעוד מיליון שקלים מכאן או משם. כאילו ש"שם" זה מדינה אחרת. הרי אם יוסיפו 'לכאן', יורידו מ'שם'. 'שם' יכול להיות ילדים בסיכון, קשישים או תושבי פרפריה ומדענים חוזרים".
פירון טען בדבריו כי בסופו של דבר תקציב החינוך יעלה בשנה הבאה רק בכשישה וחצי מיליארד שקלים במקום בכשמונה מיליארד. "המילה 'קיצוץ' לא רלוונטית למה שהתרחש אצלנו. אז נכון - כל תכנית חדשה שמתעכבת, פוגעת במימוש של חזון חינוכי. אבל - הייתי צריך לקבוע - יחד עם בכירי המשרד סדרי עדיפויות".
וכאן, עובר פירון לתאר את שאירע מול החינוך החרדי. "שינויים רבים חלו הלילה בחינוך החרדי", הוא כותב, "בתי ספר שלא ילמדו לימודי ליב''ה יתוקצבו ב-35% בלבד (לצד תכניות מעבר המאפשרות לימודי ליב"ה ללא פגיעה באורחות החיים של החרדים). יתקיימו מבחני מיצ"ב כתנאי לתקצוב. בוטל חוק נהרי. בשנה הקרובה יוקמו בתי ספר ממלכתיים חרדיים, ועוד".
"רצינו גם להתאים את רמת התקצוב של רשתות החינוך החרדיים לאחרות. מדוע שהם יקבלו יותר מבתי ספר דמוקרטיים או חרד"ליים? מדוע שהם יקבלו 100% תקצוב על אף שאינם 'ממלכתיים'. בשפה המקצועית קוראים לזה: 'תיקון סעיף 3א(ט)'", כותב פירון ומוסיף, "אבל אז התברר לנו שיש בעיה משפטית. אי אפשר עכשיו. צריך לנקוט בצעדים מקדימים".
"אז למה לעשות 'דווקא'?! התייעצנו והחלטנו לדחות", הוא כותב ונצמד לגרסת לפיד, "שר האוצר ביקש שאודיע ליו"ר ש"ס על הדחיה. מדוע? מפני שהסעיף הזה הטריד אותו ואת חברי כל המפלגות החרדיות".
לעומת ההודעה אמש על השיחה שקיים עם דרעי והסיכומים שהושגו, פירון כותב אחרת: "בתמימות (כן, תמימות פשוטה) התקשרתי לאריה. אמרתי לו שזו ההחלטה, ואף הוצאתי הודעה מפורטת. שיחה של 4 דקות. לא הסכם, לא דיון, לא ויכוח. שיחה רגועה, מסירת מידע. לפזר ערפל ולמנוע שנאה מיותרת. את עיקר השיחות קיימתי עם אלי ישי. היו לנו הרבה פגישות. אריה חבר מבת ים, ואלי איש ראוי, בשנים האחרונות שוחחנו כמה פעמים על חינוך. לא מעט. אז הודעתי לאריה ופתאום - השמיים נפלו. 'כניעה'; 'הסכם'; 'הטבות לש"ס'".
"מה שמוזר בסיפור הזה הוא שעם חלק מהעיתונאים קיימתי שיחות תדריך בהן הסברתי להן שהרקע הוא לקונה משפטית. אבל זה לא עזר לי, לקונה משפטית - זה לא 'דם'. אין בה אמוציות, היא לא 'מוכרת'", מאשים פירון, כאילו ולא שינה ביממה אחת את הגרסה לאירועים.
לסיום הוא כותב: "לילה היסטורי היה אתמול. יש סיכוי שהתחלנו, שהנחנו יסודות לחינוך ממלכתי חרדי שיהיה אבן הראשה לחיבור בין המגזרים והקהילות בישראל. אבל למה לתת למשק כנפי ההיסטוריה להשרות רוח של חידוש ותקווה כשאפשר להרוויח עוד קצת שנאה?".