את לולי התרנגולים, בהם תכננו לשכן בשבת החולפת שבע מאות בחורים מחסידות באיאן וזוועהיל, דרשו הרשויות - ובצדק, לסגור מיידית. בעלי הלולים זומנו לשימוע בפני קציני משטרה, אך למרות הלחצים מכל הכיוונים, ההחלטה היתה - מדובר בסיכון חיי אדם במקרה של שריפה ולכן לא ניתן אישור למרות שמדובר היתה ביממה קודם השבת ופתרון לבחורים, אין.
במדינה מתוקנת החלטת המשטרה היתה מתקבלת כלגיטימים ומובנת, ואפילו היתה מוערכת על דאגתה לשלום הציבור.
כדי להבין למה במירון לא קיבלו את ההחלטה הזו בהבנה, צריך היה להמתין רק 72 שעות. לבוקר יום ל"ג בעומר. על השערוריה והמחדל במירון תשע"ג הרחבתי רבות, מאז בוקר האתמול. שעתיים אחר שהתחלנו את מתקפתנו התקשורתית בעניין, לא נותר חבר כנסת חרדי אחד שלא הגיב ופנה לסייע.
אבל השאלה שמציקה לי עד עתה. האם במה שאירע שם לא היה חשש סיכון חיי אדם ? מבדיקת הנתונים ומשיחות עם גורמי חירום והצלה עולה מסקנה אחת, "כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו" - רק בזכות התנא האלוקי האירוע הזה לא הסתיים עם נפגעים בנפש. נס כפשוטו.
אז מדוע במשטרה לא מתכוונים אפילו לכנס וועדת בדיקה פנימית ועצמאית כדי לבדוק את הכשל. מדוע מפקדי המשטרה לא מהססים להטיל את האשמה על ציבור המתפללים - וכי לא היה ברור מראש למשטרה מה צפי הבאים? היה ברור. במסיבת העיתונאים של המשטרה לפני כמה שבועות הם הצהירו על הערכות לקראת חצי מיליון עולים, אמש בהודעת הסיכום ציינה המשטרה כי 450 אלף חוגגים הגיעו אל ההר. היינו, פחות מההערכה הראשונית.
אז למה השערוריה והמחדל, הכאוס והבלאגן, התיסכול והשאלות - לא מציקים למפקדי המשטרה לפחות כמו שהם מציקים לי ולך. מדוע לא התייחסו במשטרה בצורה הראויה לאפשרות שכזו, לפחות באותו היבט של שיכון הבחורים בלולים ?
התשובה טמונה בדו"ח הכרמל. הביקורת הקשה שנמתחה שם, בין היתר על אנשי הכיבוי והמשטרה, הביאה לקביעת כללים חדשים בנוגע לפיקוח על מקומות בהן קיים חשש לחיי אדם במקרה של שריפה.
את מחדלי התחבורה והתנועה במירון, מבקר המדינה עדיין לא בדק. כאן אין שר חרדי אחראי שעליו ניתן להטיל את הקלון והאשמה, (אפרופו ישי, השר לשעבר הסתובב ללא מעגלי אבטחה במירון. כך זכה בפעם הראשונה להרגיש מקרוב את הערכת הציבור לעממיות). למי ברונו שטיין ורוני עטייה מפקדי המשטרה יצטרכו לספק תשובות?!