1.
אין ספק. מי שנכח אמש בשעה 20.30 בבניני האומה בירושלים היה שותף לרגע מיוחד והיסטורי. מרגש היה לחזות ברגע הכניסה של גדולי ומאורי הדור אדמו"רים וראשי ישיבות, כולם יחד, אל האולם המרכזי בבניני האומה שהיה גדוש באלפים.
"ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור", זעקו הקולות שהרעידו את תקרת האולם במחזה שהזכיר כינוסי בחירות קודמים בראשות גדולי הדור זצ"ל.
נערים וילדי חמד לצד ישישים עטורי שיבה, כולם כאחד הביטו בעיניים מעריצות בגדולי ישראל מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א וכ"ק האדמו"רים מגור, ויז'ניץ, בעלזא, צאנז, בויאן שהסבו זה לצד זה.
2.
רגעי השיא נרשמו בשעת נאומיהם של גדולי האדמו"רים החסידיים המייצגים את אגודת ישראל, שדיברו במילים נרגשות על נסייונות ההרס של היהדות בארץ ישראל. האדמו"ר מבעלזא היה אולי החריף מכולם, כשאמר כי כיום "אנו נמצאים בגלות בין יהודים אצל בני ישראל שמתנהגים רח"ל כגויי הארצות ומנסים להפריע ללומדי התורה".
האדמו"ר מצאנז אמר: "רק בזכות לומדי התורה אנו מתקיימים", וכך גם הרבי מויזניץ שדיבר על החשיבות בהגדלת כוחה של יהדות התורה.
3.
אבל לא הכל עבר חלק. קשה לומר שראינו אמש כושר ארגון יוצא דופן ותקלות רבות נרשמו. חוסר הסדר היה ניכר, וחבל.
4.
חבל מאוד, אומרים הבוקר גורמים במפלגה, שחוסר האחדות נראתה אתמול בצורה גלויה. גדולי הרבנים העניקו כבוד זה לזה, אבל מעליהם, בשורה שבה הוצבו העסקנים והמשב"קים, הפוליטיקה הקטנה הורגשה היטב.
מלכתחילה, אגב, סוכם כי כל שורת המשב"קים תבוטל, אולם מתברר כי ביהדות התורה סיכומים לחוד ומעשים לחוד.
אף מקורב לא הסכים לוותר ברגע האמת על ההזדמנות להיות מונצח במעמד ההיסטורי.
5.
ואי אפשר בלי המחלוקת מאחורי הקלעים שהעיבה על האירוע כולו: שאלת הגעתו של הגר"ש אוירבך לכינוס.
מקורביו מסבירים שלא חש בטוב אך סביר להניח שבנושא היו מעורבים שיקולים אחרים לחלוטין.
