שופטי בג"צ הוציאו הבוקר (שלישי) צו על תנאי המחייב את המדינה להשיב בתוך 45 יום מדוע לא ייפסק התקצוב לעשרות אלפי תלמידי הישיבות בעקבות ביטולו של חוק טל והסדר תורתו אומנותו.
את העתירה נגד המשך מתן ההקצבות הגישו מספר ארוגנים חילונים, בהם עמותת חדו"ש, הפורום לשוויון בנטל וישראל חופשית.
שופטי בג"ץ בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס והשופטים מרים נאור ועדנה ארבל הורו למדינה לנמק מדוע לא יקבעו בנוסף כי התיקון שנעשה למבחני התמיכה כדי לאפשר את המשך מתן ההקצבות בלתי חוקי.
בנוסף, הורו השופטים כי הדיונים בעתירת ההקצבות לישיבות והעתירות המבקשות לחייב את המדינה לגייס את תלמידי הישיבות, יאוחדו.
במהלך הדיון אמרה השופטת מרים נאור כי "השאלה היא לא אם תלמידי הישיבות יכולים ללמוד תורה אלא אם צריך לתת להם תמיכה. אם אי הגיוס של תלמידי הישיבות נעשה כדת וכדין אין מניעה לתת הקצבות. אבל אם אי הגיוס לא בסדר אז גם אין לתת הקצבות".
הקריטריונים לתקצוב הישיבות אפשרו העברת כספים למי שמקבל דחיית שירות לפי חוק טל. לאחר ביטולו של חוק בחודש אוגוסט בשנה שעברה, חתם שר החינוך גדעון סער על קריטריונים חדשים המאפשרים את המשך תקצוב הישיבות.
בתגובה לעתירה, השיבה פרקליטות המדינה כי התיקון למבחני התמיכה לישיבות שנעשה כדי לאפשר את המשך תקצוב הישיבות הוא "תיקון טכני" ו"לא מהותי".
עו"ד יובל רויטמן מפרקליטות המדינה אמר בדיון כי "בתיק הזה העמדה שלנו היא שכל עוד אין חובת גיוס לאדם, וזו שאלה שצריך להכריע בה, מותר לו לשבת וללמוד".
"כל עוד תלמיד לא קיבל צו גיוס, בין אם צו הגיוס היא תוצאה של פסק דין של בית משפט זה, אנחנו צריכים להמשיך ולתת לו תמיכה כי הוא לא הפר חובה מהותית על פי הדין הקיים", הוסיף עו"ד רויטמן.
מנכ"ל חדו"ש עו"ד אורי רגב קרא לבית המשפט "לקבוע מועד דחוף לדיונים משום שהמדינה מעבירה לישיבות כל חודש 30 מיליון שקלים בניגוד לחוק ואין כל סיכוי שסכומי הענק האלה יוחזרו".